בש"פ 2311/94
החלטה עליון
תקציר
פסק הדין הוא ביחס לערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו לעכב את המערער עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. המערער הואשם בקשירת קשר לביצוע פשע, גניבת רכב והצתה. בערעור נטען כי הראיות שהציג עד המדינה נגד המערער היו סותרות ולא היו בהן די כדי להצדיק מעצר. עם זאת, השופט קבע כי למרות סתירות מסוימות, עדותו של עד המדינה מהווה ראיה לכאורה מספקת לאשמתו של המערער. השופט התייחס גם לשאלה האם חומרת העבירה מצדיקה מעצר, והכיר בדעות השונות בין שופטי בית המשפט העליון בעניין זה. הם פסקו לטובת מעצרו של המערער מבלי לציין דרישה לראיות נוספות, המכונה גם "סיוע", תוך שהם מציינים את שקריו של המערער במהלך חקירתו במשטרה ואת העימות בין המערער לבין עד המדינה כעילה מספקת. השופט הגיע למסקנה כי אין טעמים משכנעים להורות על חלופת מעצר ולפיכך דחה את הערעור, תוך שהוא מאשר את החלטת בית המשפט המחוזי לעצור את המערער עד תום ההליכים המשפטיים.
חקיקה מקושרת
בש"פ 2311/94 זיאד מוסרתי נ' מדינת ישראל, עליון (29.4.1994)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.