בג"צ 3353/16

תקציר

העותר הגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטת בית הדין הרבני האזורי בירושלים להורות לו לשלם מזונות בסך 2,000 שקל בחודש עבור שלושת נכדיו, שאביהם נמלט מהארץ וסירב לתת גט לאשתו, וכן את דחיית ערעורו על ידי בית הדין הרבני הגדול. בעתירה נטען כי בית הדין האזורי פעל שלא בצדק וחרג מסמכותו, ואילו בית הדין הרבני הגדול דחה את ערעורו מטעמים טכניים מבלי לשקול את ההשלכות. עם זאת, עיון בפרוטוקולים של בית המשפט מעלה כי טענות העותר אינן נתמכות. החלטות בתי הדין הרבניים הן פרוצדורליות ומוצדקות, וניתן וצריך היה וצריך להעלות את טענות העותר בפני בית הדין האזורי. חובת תשלום מזונות עבור הנכדים מבוססת על החוקים הקיימים ואינה נועדה להפעיל לחץ על האב סרבן הגט, אם כי ייתכן שמדובר בתוצאה אגבית. עתירה זו, אפוא, נעדרת שחר ודינה להידחות. החלטה זו היא סופית, ולא נקבעו הוצאות נוספות.