ת"א 59802-01-21

תקציר

התובעת, עמידר, מספקת שירותים אדמיניסטרטיביים הקשורים לדיור הציבורי מטעם משרד הבינוי והשיכון. הנאשמים כדורי ופרחה שכרו במקור דירה אחת מעמידר, אך התרחבו שלא כדין ליחידה סמוכה, אותה הכשיר מאוחר יותר עמידר. נולדו להם חמישה ילדים, שאחד מהם, עופר, גדל, נישא לאתי ועבר איתה ועם חמשת ילדיהם לדירה המורחבת. עמידר טוען כי הנתבעים שוכנים שלא כדין בדירה הגדולה ויש לפנותם, מה גם שעופר ואתי אינם זכאים לדיור ציבורי. בינתיים, גם כדורי ופרחה לא זכאים לשתי דירות. הנתבעים טוענים כי יש להם זכות בשתי הדירות בהתבסס על הסכמי העבר ועל מעמדו של עופר כ"בן יורש". השופט פסק לטובת עמידר, והורה לנתבעים לפנות את הדירה הגדולה יותר (דירה 38) ולשלם דמי שימוש בסך 6,000 שקל לחודש, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה, ממועד החזקה ועד הפינוי בפועל. זאת, משום שיש לבחון את זכאותם של הנתבעים לדירות על פי הנסיבות הנוכחיות, ומעמדו של עופר אינו מקנה להם זכות לשתי דירות. זאת ועוד, הסכם הגישור בין הצדדים לא הקנה זכויות חדשות לנתבעים ולא יכול היה לגבור על העובדה שהם פלשו לדירות החדשות, החליפו את המנעולים וסירבו לחתום על חוזה שכירות או לשלם דמי שכירות באופן סדיר. השופטת גם לא השתכנעה מטיעוני הנאשמים בשל סתירות בעדותם והיעדר עדותן של אתי ועופר, שהעלו שאלות רבות. הנתבעים חויבו לפנות את הדירה בתוך 30 יום ולשלם את הוצאות התביעה של עמידר, לרבות שכר טרחת עורך דין בסך 11,700 שקל, ודמי שימוש חודשיים עד לפינוי הדירה.