ת"א 56442-06-25

תקציר

בסדר גמור. להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, על בסיס המידע שסיפקת בלבד: **ניתוח משפטי: ת"א 56442-06-25 כהן ניסן נ' דוידיאן ואח' - בקשה לסעד זמני (צו מניעה)** **הקדמה** ההחלטה דנן דנה בבקשה לסעד זמני – צו מניעה – במסגרת תביעה עיקרית הצהרתית. המבקש, גיל כהן ניסן (להלן: "המבקש"), מבקש למנוע מכונס הנכסים (המשיב 9) לבצע כל פעולה ביחס לדירה מס' 21 בבניין ברח' בר אילן 24 בבת ים (להלן: "הדירה"), במסגרת הליכי הוצאה לפועל, עד למתן החלטה בתיק זה בנוגע לזכויותיו בדירה. **רקע עובדתי מהותי** * **פרויקט תמ"א 38 והפרתו:** בעלי הזכויות בבניין (להלן: "הבעלים", המשיבים 1-7) התקשרו עם חברה יזמית (להלן: "החברה") לביצוע פרויקט תמ"א 38. החברה הפרה את ההסכם, מה שהוביל לתביעה בבית המשפט המחוזי. * **הסכם הפשרה:** במסגרת הליך גישור, נחתם הסכם פשרה בין הבעלים לחברה, אשר קיבל תוקף של פסק דין. בהסכם נקבע, בין היתר, כי החברה תשלם פיצוי מוסכם אם לא תעמוד בלוחות זמנים, וכי הדירה תיוותר אצל הבעלים. בנוסף, עו"ד איתמר כהן (המשיב 9), בא כוח הבעלים, מונה לכונס נכסים למכירת הדירה לשם השלמת העבודות בבניין. * **הסכם פשרה נוסף (הסכם המבקש):** המבקש, שרכש לכאורה את הדירה מהחברה, הגיש תביעה בה טען לבעלות. בעקבות הליך גישור נוסף, נחתם הסכם פשרה בין המבקש לבעלים, שקיבל תוקף של פסק דין (להלן: "הסכם הפשרה"). על פי הסכם הפשרה, בכפוף לקיום התחייבויותיו של המבקש (השלמת העבודות לקבלת טופס 4 ו-5), הבעלים הסכימו לוותר על זכויותיהם בדירה לטובת המבקש. הסכם הפשרה כלל סנקציות ברורות על אי-עמידה בהתחייבויות, לרבות ביטול צו המניעה וחידוש הליכי מימוש הדירה על ידי כונס הנכסים. * **הפרת הסכם הפשרה על ידי המבקש:** אין חולק כי המבקש לא השלים את העבודות הנדרשות להוצאת טופס 4 במועד שנקבע בהסכם הפשרה (19.7.23), וגם לא עד למועד כתיבת ההחלטה. **הבקשה לסעד זמני (צו מניעה)** המבקש מבקש למנוע את פינוי הדירה ומימושה על ידי כונס הנכסים, תוך שהוא טוען כי השלים את כל העבודות שהיו ידועות בזמן חתימת הסכם הפשרה, וכי העבודות הנוספות והחדשות שהתגלו אינן באחריותו או שלא ניתן היה לבצען בלוחות הזמנים. המבקש טוען כי מכירת הדירה תעכב את קבלת האישורים ולא תקדם את השלמת הפרויקט. **עקרונות משפטיים רלוונטיים** 1. **סעדים זמניים (תקנה 95 לתקנות סדר הדין האזרחי):** על מנת להיעתר לבקשה לסעד זמני, על בית המשפט להשתכנע, על בסיס ראיות מספקות לכאורה, בקיומה של עילת תביעה, בקיום התנאים למתן הסעד ובנחיצות הסעד הזמני. שיקולים נוספים כוללים את הנזק העלול להיגרם למבקש לעומת הנזק למשיב, בחינת סעד חלופי פוגעני פחות, ותום ליבם של בעלי הדין והיעדר שיהוי. 2. **מקבילית כוחות (סיכויי תביעה ומאזן נוחות):** קיים קשר הדוק בין הערכת סיכויי התביעה העיקרית לבין הערכת מאזן הנוחות. ככל שסיכויי התביעה גבוהים יותר, כך בית המשפט נוטה להקל בדרישת מאזן הנוחות, ולהיפך. 3. **תום לב וחוסר תום לב:** בית המשפט בוחן את תום ליבם של בעלי הדין, הן בקשר לגוף העניין והן בקשר להגשת התביעה והבקשה לסעד הזמני. חוסר תום לב או שיהוי מופרז מצד המבקש יכולים להוביל לדחיית הבקשה. 4. **כיבוד הסכמים ופסקי דין:** הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין מחייב את הצדדים כפסק דין. בית המשפט יטה שלא להתערב בהסכמות הצדדים, אלא במקרים חריגים. 5. **הפרה יסודית:** ההסכם התייחס מפורשות להפרה יסודית של המבקש, אשר תעניק לבעלים את מלוא הסעדים על פי דין. **ניתוח ההחלטה והנימוקים לדחיית הבקשה** 1. **סיכויי התביעה (פסקה 29-42):** * **חוסר עמידה בהסכם הפשרה:** השופט קובע כי אין מחלוקת שהמבקש לא עמד בהוראות הסכם הפשרה, שכן טופס 4 לא התקבל גם בחלוף זמן רב מהמועד שנקבע. * **הצהרות המבקש בהסכם הפשרה:** השופט מדגיש את הצהרות המבקש בהסכם הפשרה (סעיף 34), לפיהן הוא ביצע את כל הבדיקות הנדרשות, האחריות להשלמת העבודות מוטלת עליו בלעדית, והוא מתחייב להתקשר עם בעלי מקצוע מתאימים. * **הסנקציה המוסכמת (סעיף 35-36):** השופט מפנה לסעיף 6.2 להסכם הפשרה, הקובע כי אי-עמידה בהתחייבויות תיחשב כדחיית התביעה, ביטול צו המניעה, וחידוש מיידי של הליכי הכינוס, תוך ויתור מוחלט של המבקש על כל טענה. כמו כן, מוזכר סעיף 7.5 לגבי הגדרת איחור של 30 יום כאי-הפרה, אך איחור מעבר לכך (למעט נסיבות מיוחדות) מהווה הפרה יסודית. * **היעדר טענה לנסיבות מיוחדות:** השופט מציין שהמבקש לא טען כלל לנסיבות מיוחדות שאינן בשליטתו (סעיף 5.3 להסכם). * **גמירות דעת ותום ליבם של הצדדים:** השופט מדגיש כי הסכם הפשרה נחתם במסגרת הליך גישור, מתוך גמירות דעת מלאה, כשהצדדים מיוצגים. הטענה לגילוי עובדות חדשות לאחר החתימה נלקחה בחשבון בהסכם עצמו, אשר קבע שהמבקש אינו יכול להסתמך על דוח חברת הפיקוח. * **הכרה בזכויות המשיבים:** השופט מציין שהסכם הפשרה לא קבע שלמבקש היו זכויות בדירה, אלא שהמשיבים יוותרו על זכויותיהם *אם* המבקש יעמוד בהתחייבויותיו. בכך, המבקש הכיר בזכויות המשיבים בדירה, דבר המחליש את סיכוייו בתביעה המקורית (אם יבוטל ההסכם). * **שיהוי ואי-עמידה באורכות:** השופט מציין כי המבקש קיבל אורכות רבות ולא עמד בהן, וגם הליך זה לא הביא להשלמת התחייבויותיו. * **מסקנה לגבי סיכויי התביעה:** השופט קובע כי סיכויי התביעה "אינם נחזים להיות גבוהים במיוחד" (פסקה 29) באופן המצדיק מתן סעד זמני. 2. **מאזן הנוחות (פסקה 43-47):** * **נטייה לכיוון המבקש, אך לא מספקת:** השופט קובע כי מאזן הנוחות נוטה "דווקא לטובת המבקש, הגם שלא באופן המצדיק את מתן הסעד המבוקש" (פסקה 43). * **נזק למבקש:** אובדן הדירה, אך השופט מציין שמדובר בדירת השקעה של תושב חוץ, לא דירת מגורים. הנזק הינו כספי, וניתן לתבעו בהליך אחר. גם ההוצאות שהוציא המבקש נחשבות כנזק כספי בר השבה. * **נזק למשיבים:** מניעת השלמת העבודות וקבלת האישורים, אי-יכולת להתקשר עם גורם אחר שישלים את העבודות, ואף אובדן הדירה שאמורה לשמש לתשלום פיצוי מוסכם. * **התמודדות עם טענת המבקש לעיכוב:** השופט מטיל ספק אם דחיית הבקשה תזרז את השלמת העבודות, אך מכיר בזכותם של המשיבים להחליט, לאחר זמן רב, שלא להשאיר את האחריות בידי המבקש. * **מסקנה לגבי מאזן הנוחות:** למרות נטייה מסוימת לטובת המבקש, היא אינה מספקת כדי להצדיק מתן סעד זמני, לאור הערכת סיכויי התביעה. 3. **שיקולים נוספים והתפתחות ההליך (פסקה 48-53):** * **ההליך העיקרי:** השופט סבור שאין מקום לנהל את ההליך העיקרי על יסוד הסעדים שהתבקשו בו, אך המבקש יכול להגיש תביעה כספית נפרדת. * **תביעה כספית:** השופט ממליץ למבקש להגיש תביעה כספית לבירור טענותיו לגבי השקעותיו, הוצאותיו, התעשרותם של המשיבים, ואף לברר את זכותו לעודף מתמורת מכירת הדירה לאחר השלמת העבודות. השופט מציין שאף שקיים הסכם פשרה, חובת תום הלב עשויה להצדיק השבת השקעות המבקש אם יוכח שהן הביאו תועלת למשיבים. * **התנהלות המשיבים:** השופט מציין שהמשיבים לא עמדו על זכותם לממש את הדירה מיד בחלוף חמשת החודשים, אלא נתנו אורכות. הוא אינו קובע כי התנהלותם מהווה חוסר תום לב בזכותם החוזית, אך משאיר פתח לבירור זה בהליך העיקרי (תביעה כספית). * **הצעות לפשרה:** השופט מציע לצדדים להידבר ולהגיע להסכמות, ואף מציע לקיים דיון נוסף. * **הוצאות:** לא נפסקו הוצאות בשלב זה. **עקרונות משפטיים וחידושים** * **החשיבות של הסכמי פשרה ופסקי דין:** ההחלטה מדגישה את הכוח המחייב של הסכמי פשרה שקיבלו תוקף של פסק דין. בית המשפט אינו נוטה להתערב בהסכמות אלה, גם אם עם הזמן מתגלות קשיים. * **הגדרת "הפרה יסודית" בהסכם:** ההסכם הגדיר באופן ברור מהי הפרה יסודית (איחור מעבר ל-30 יום, ללא נסיבות מיוחדות) ומהן הסנקציות הנלוות לה. בית המשפט מכבד הגדרות אלה. * **תום לב והשפעתן של עובדות מאוחרות:** למרות טענות המבקש לגילוי עובדות חדשות, בית המשפט קבע כי ההסכם עצמו התייחס לאפשרות זו וקבע מסגרת ברורה להתמודדות עמה. טענת "עובדות חדשות" לבדה אינה מבטלת באופן אוטומטי התחייבויות חוזיות ברורות. * **הבחנה בין הליך סעד זמני להליך עיקרי/כספי:** בית המשפט מפריד בבהירות בין הצורך בסעד זמני מיידי לבין בירור יסודי של הזכויות והחובות. המבקש, שלא הצליח לשכנע בקיום סיכויי תביעה גבוהים, לא קיבל את הסעד הזמני, אך הופנה להגשת תביעה כספית מתאימה. * **פיצול הדיון:** בית המשפט למעשה מפריד בין זכויות המבקש ביחס לדירה (המהותית, שתתברר בתביעה אחרת) לבין הצורך הדחוף להשלמת הפרויקט והוצאת טופס 4, כאשר התנהלות המבקש סיכלה את השלמתן. * **חובת תום הלב המשותפת:** השופט מרמז, כי גם אם המשיבים פועלים מכוח זכותם החוזית, חובת תום הלב עשויה להשפיע על בירור תביעה כספית עתידית, במיוחד אם השקעות המבקש אכן תרמו להשלמת הפרויקט. **לסיכום:** ההחלטה משקפת את הנטייה של בתי המשפט לכבד הסכמים ופסקי דין, גם כאשר הצדדים מתקשים לעמוד בהתחייבויותיהם. במקרה זה, המבקש לא הצליח להוכיח, לכאורה, קיום עילת תביעה חזקה המצדיקה מתן סעד זמני, וזאת למרות קשיים אפשריים בהמשך הפרויקט. בית המשפט הפנה את המבקש להליכים משפטיים מתאימים (תביעה כספית) לבירור טענותיו הכספיות, תוך שהוא שומר על זכויות המשיבים לממש את הדירה מכוח הסכם הפשרה. ההחלטה מדגישה את חשיבות הוכחת סיכויי תביעה גבוהים כנדבך מרכזי במתן סעד זמני, לצד מאזן נוחות.