ת"א 924/03

תקציר

פסק הדין נסוב סביב סכסוך בין דשאן לאיגוד הערים, שהגיע בסופו של דבר לבוררות. לבורר בתיק היו יחסים קודמים עם בא כוחו של דשן, לרבות ייצוג בתביעה אישית, שלא נחשפה בפני העמותה. פסק הדין דן בחובת הגילוי של מערכת יחסים כזו ומגיע למסקנה כי היא מתקיימת בעיקר כאשר מערכת היחסים עלולה להשפיע על חוסר משוא הפנים של הבורר. אי גילוי, לפי פסק הדין, מפר את חובת האמונים של הבורר ושוחק את אמון הציבור במוסד הבוררות. בעוד שהייצוג הסתיים לפני הליך הבוררות, החברות נמשכה, ובית המשפט רואה באי הגילוי פגם מהותי. פסק הדין מבדיל מקרה זה ממקרים אחרים בעלי סוגיות דומות, ומדגיש כי מערכת היחסים הסמויה בתיק זה מערבת את הבורר ואחד מעורכי הדין, מה שיוצר חשש למשוא פנים. כמו כן, בניגוד למקרים אחרים, הפגם כאן מתייחס לחוסר משוא הפנים של הבורר ולכן אינו מוגבל לשלבים המקדמיים של הבוררות. במקום זאת, זה מכתים את כל התהליך. משכך, מורה בית המשפט על ביטול פסק הבוררות, למרות העבודה הרבה שהושקעה בו. בנוסף, בית המשפט אינו מוצא פגמים בפסק הבוררות עצמו, אך מציין כי היבטים מסוימים עשויים לדרוש הנמקה מפורטת יותר. עם זאת, אין אלה עילות מספיקות להתערב בהליך הבוררות. לפיכך, פסק הדין מצדד באיגוד הערים, מבטל את פסק הבוררות ומורה לדשאן לכסות את הוצאותיה המשפטיות של העמותה.