בג"צ 3845/13

תקציר

לעותרים נמסר על ידי המשיב - הגוף התובע עבירות ניירות ערך - על שימוע מתוכנן בנוגע להשפעתם המרמתית לכאורה על מחיר מנייתה של חברה ישראלית, כדי לעמוד בדרישות הרישום. העותרים ביקשו חוות דעת מומחה בנושא שוק ההון וניירות ערך, שהמשיב מכין, כמקובל במקרים כאלה, אך סירבו למסור אותה לעותרים לפני הדיון. משכך, ביקשו העותרים לדחות את מועדי הדיון, דבר שהמשיב סירב, מה שהוביל את העותרים לעתור לבית המשפט למתן צו על תנאי. העותרים טענו כי ללא חוות דעת המומחה, המהווה ראיה מרכזית, לא ניתן לקיים שימוע הוגן. המשיב טען מנגד כי חוות הדעת אינה חיונית, וממילא היא עדיין אינה מוכנה. בית המשפט הסכים עם עמדת המשיב וציין כי הדיון היה הליך מקדמי, וכי חוות הדעת אינה ראיה עיקרית. יתר על כן, המשיב סיפק לעותרים את כל הראיות הגולמיות הדרושות, ולפיכך דחה בית המשפט את העתירה, תוך שהוא מציין כי היה על העותרים להיות נוכחים במועדי הדיון, ולהעלות את חששותיהם לגבי חוות הדעת החסרה אז. בית המשפט אף הורה לעותרים לשלם את הוצאות המשיב.