ב"ל 5947-07-22

תקציר

החלטת בית המשפט ביחס לתביעת התובע למיקרוטראומה כתוצאה מעבודתו, היא לדחות את התביעה. התובע לא הביא ראיות מספיקות להוכחת טענתו למיקרוטראומה בהתאם לדרישות שנקבעו בפסיקה. על מנת להכיר בפגיעה בעבודה באמצעות מיקרוטראומה, היה על התובע להוכיח את קיומן של פגיעות קלות שגרמו לנזק קל בלתי הפיך, אשר הצטבר לאורך זמן עקב תנועות או פעולות חוזרות ונשנות שבוצעו במהלך חלק ניכר מיום העבודה. פעולות או תנועות אלה חייבות להיות זהות במהותן, דומות, או לפחות חוזרות על עצמן בתדירות גבוהה וברציפות לאורך פרק זמן מוגדר. תצהירו ועדותו של התובע לא היו עקביים ולא פירטו את אופי עבודתו, מספר הפעמים ומשך הזמן הנדרש לביצוע פעולות מסוימות. תיאורו את עבודתו היה חסר בהירות ופרטים, כך שלא ניתן היה לקבוע את התדירות וההמשכיות של תנועות או פעולות ספציפיות. יתר על כן, מעדותו עלה כי עבודתו כללה פעילויות שונות ומשקלים שונים, שלא ניתן היה לבודד אותם לפעולה אחת החוזרת על עצמה. התובע לא הביא כל עדות עד שתתמוך בטענותיו, ותשובותיו של המעסיק וראיות נוספות לא איששו את גרסתו לאירועים. בית המשפט הגיע למסקנה כי התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה בדבר קיומה של תשתית עובדתית למיקרוטראומה. לפיכך, בהיעדר תשתית עובדתית מוצקה, יש לדחות את התביעה בגין מיקרוטראומה ולא ניתן צו הוצאות.