מ"ת 51140-07-13

תקציר

הכרעת הדין מתייחסת לכתב אישום שהוגש נגד שני משיבים, המייחס להם מספר עבירות, בהן קשירת קשר לביצוע פשע, ניסיון לגרימת נזק באמצעות חומר נפץ וייצור והחזקת אמצעי לחימה. בכתב האישום נטען כי בשנת 2012 רכש אדם אלגזי חומרי נפץ ורכיבים נוספים לצורך הרכבת מטען חבלה מאולתר קטלני. על פי כתב האישום, בתחילת מרץ 2013 קשרו המשיבים קשר עם אלגאזי לייצור מטען חבלה ולשימוש בו, ואלגזי מכר להם את הרכיבים, לרבות רסיסים, תיק וניירות להרכבת המטען. לאחר מכן, נטען, נפגשו השלושה בביתו של המשיב מס' 2, שם הרכיבו את המטען. שבוע לאחר מכן הוטמן המטען בסניף טיב טעם בתל אביב, אך התגלה ללא שימוש ומנע נזק. תיק התביעה מסתמך במידה רבה על דבריו של אלגאזי בפני מודיע ובמהלך חקירות משטרה, כמו גם על ראיות סלולריות ופורנזיות. דבריו של אלגאזי פירטו את תלונותיו נגד שותפיו ואת רצונו שהם יבטיחו לו ייצוג משפטי הולם. גם דברי דודו של אלגזי וגילוי חומרי נפץ בביתו של המשיב 2 מאששים את טענותיו של אלגאזי בדבר מעורבותם של המשיבים. מנגד, טוענת ההגנה כי דבריו של אלגזי אינם אמינים ואין להסתמך עליהם, מה גם שהוא חזר בו בתום החקירות. הם מדגישים כי אין תימוכין ראייתיים לטענותיו של אלגאזי וכי טביעות אצבעותיו נמצאו על המטען, דבר המעיד על מעורבותו הישירה. עם זאת, השופט מגיע למסקנה כי אכן קיים בסיס ראייתי לתיאוריית התביעה, וכי הודעותיו הראשוניות של אלגזי, יחד עם ראיות נוספות, מספקות סיבה מספקת להאמין באשמת המשיבים. השופט מדגיש כי השלב הנוכחי של ההליך בוחן רק את קבילות הראיות ואינו קובע את חפותם או אשמתם של המשיבים. פסק הדין קובע, אפוא, כי הראיות הקיימות יוצרות זיקה מספקת בין המשיבים לבין העבירות המיוחסות להם.