עמ"נ 42584-07-17

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור וערעור שכנגד בעניין ארנונה. מנהל הארנונה גבה מחברה ארנונה בניגוד לפסק דין חלוט, וטען כי ועדת הערר שגתה כשקבעה כי יש לשלם את המסים בהתאם לקביעות הקודמות. בית המשפט קבע כי בהיעדר שינוי נסיבות, מעשיו של המנהל היו שגויים, וכי החלטת ועדת הערר מעוגנת בדין. בית המשפט הבהיר כי בהליכי דיני מס חל הכלל של השתק חברה, כלומר החלטה מכרעת בענייני מס יכולה להיפתח מחדש רק כאשר חל שינוי במדיניות או בעובדות. מאחר שלא חל שינוי כזה, החלטת ועדת הערר עומדת בעינה, ועל המנהל לקיים את הפסיקה הקודמת. כמו כן, בית המשפט קבע כי יש למסות את המרפסת המדוברת לפי סיווג השטח העיקרי, ודחה את טענות החברה לסיווג נפרד. בפסק הדין הודגש כי פסק דין זה לא פטר את העירייה מלהחיל את פסק הדין על נישומים אחרים, אלא רק אישר כי במקרה זה על העירייה לכבד את פסק הדין הקודם ולהחילו על אותו נישום, אותו נכס ואותה מערכת עובדות. לפיכך נדחו הערעור והערעור שכנגד, והפיקדון בגין התיק היה אמור להיות מוחזר למפקידו.