רע"א 22382-09-21

תקציר

המבקשת, א.ג., ביקשה לתקן את תביעתה לנזקי גוף כך שתכלול חוות דעת נפשית, בטענה כי מצבה הנפשי הידרדר כתוצאה ממצבה הגופני בעקבות תאונה שאירעה ארבע וחצי שנים קודם לכן. בית משפט השלום בתל אביב-יפו דחה את בקשתה, בנימוק של שיהוי בלתי מוצדק, חוסר בהירות באשר לקשר בין הבעיות הנפשיות לבין התאונה ופגיעה אפשרית במשיבים. א.ג. ערער על ההחלטה וטען כי פסק הדין של הערכאה הנמוכה יותר אינו מבוסס על העובדות וביקש פסק דין מקוצר. עם זאת, ערכאת הערעור אישרה את החלטת בית משפט השלום וקבעה כי בקשתה של א.ג. נעדרת הצדקה ותגרום לשיהוי מיותר. השופטים הדגישו כי החלטות פרוצדורליות, כגון החלטה זו, נתונות לשיקול דעתו הרחב של בית המשפט קמא ומתבטלות רק במקרים נדירים של סטייה קיצונית או עיוות דין. הם לא מצאו ראיות לחריגות כאלה והגיעו למסקנה כי ההחלטה הראשונית הייתה סבירה, בהתחשב בשיהוי המשמעותי, חוסר הבהירות לגבי יחסי סיבה ותוצאה והפוטנציאל להארכת המשפט. זאת ועוד, בית המשפט דחה את טענתו של א.ג. בדבר קביעת נכות נפשית מאוחרת יותר של המוסד לביטוח לאומי, שכן היא נעשתה שנים לאחר התאונה ולא הצדיקה את התיקון המאוחר. בסופו של דבר, הערעור נדחה, וא.ג. חויב בהוצאות המשיבים, כאשר ההחלטה ניתנה שלא בפניו ביום 18.11.2021.