ת"א 2485/02

תקציר

התובעים, בני הזוג פז, שרכשו דירה בשנת 1981 אך ביקרו בה לעיתים רחוקות בשל מגורים בחו"ל, גילו עם שובם בשנת 2002 כי הנתבעים שרה ואלי חן מתגוררים בדירתם, לאחר שרכשו אותה ממספר מתווכים. בני הזוג פז הגישו תביעה למתן פסק דין הצהרתי, צו מניעה וצו פינוי נגד בני הזוג חן וגורמים נוספים שהיו מעורבים במכירה, בטענה שהדירה נגנבה מהם. הנתבעים טענו כי פעלו בתום לב והסתמכו על מערכת רישום המקרקעין ורכשו את הדירה בתמורה יקרת ערך. עם זאת, בית המשפט מצא כי רק לבני הזוג פז, הבעלים המקוריים, הייתה זכות קניינית בדירה. בעוד הנתבעים טענו להסדרת השוק כמפורט בסעיף 10 לחוק המקרקעין, קבע השופט כי הגנה זו מחייבת רישום פורמלי, אותו איש מהנתבעים לא השלים. יתרה מכך, השופט קבע כי רק הרוכש האחרון, בני הזוג חן, נעדר תום לב כאשר נודע לו על הגניבה מבני הזוג פז וניסה לרשום את הדירה על שמם. לפיכך, התביעה התקבלה, והורתה לבני הזוג חן לפנות את הדירה ולכל הנתבעים לבטל את רישומיהם לגבי הדירה. פסק הדין הכריע גם בתביעת הרשלנות התורמת של הנתבעים, קבע כי התנהלותם של בני הזוג פז לא עלתה כדי חוסר תום לב, והורה לשלם הוצאות לשלמה ולמשה קדוש, שניים מהנתבעים.