ת"א 28728-03-19

תקציר

התובע והנתבע חתמו על הסכם קומבינציה לבניית שני קוטג'ים על קרקע הנתבעת. התובע תבע את הנתבעת בגין תשלום מס ערך מוסף על שירותי בנייה, תשלום עבור עבודות נוספות בקוטג'ים וארנונה. הנתבעת תבעה מנגד בגין איחור בהוצאת היתר בניה והשלמת בניית הקוטג'ים מעבר למועדים הנקובים בהסכם, וכן בגין נזק שנגרם עקב מיקום שגוי של הגדר בין מקרקעי הנתבעת לחלקות השכנות, אשר הביא לגריעה של שטח ממקרקעי הנתבעת. בית המשפט דחה את טענות התובעת במלואן, וקבע כי ההסכם התקף חייב את התובעת בתשלום מלוא מס ערך מוסף, והתובעת לא הוכיחה די הצורך את טענותיה לתשלום עבודה נוספת וארנונה. השופט קיבל את עמדת הנתבע כי התובע אחראי לעיכוב בהוצאת היתר הבנייה, והורה לתובע לשלם לנתבע פיצוי בגין 13 חודשי איחור. באשר לאיחור בהשלמת הבנייה, בית המשפט הטיל על התובעת אחריות לאיחור של 44.5 חודשים מעבר למועד המוסכם, והורה על פיצוי בהתאם. עוד קבע בית המשפט כי על התובעת לפצות את הנתבעת בגין מיקום שגוי של הגדר, שגרם לאובדן חלק מאדמתה. הנתבעת זכתה ב-1,150,000 ₪ בגין איחור בהוצאת היתר הבנייה והשלמת הבנייה, וב-83,000 ₪ בגין פינוי השטח מחלקותיה, הן בהפרשי הצמדה והן בריבית ממועד הגשת התביעה ועד לפסק הדין. התובע חויב לשלם לנתבע שכר טרחת עורך דין, שכר טרחת מומחים וחלק יחסי משכר טרחת התביעה שכנגד. הסכומים היו אמורים להיות משולמים תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין, אחרת תצטבר ריבית. לתובע הזכות לערער על פסק הדין בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בתוך 60 יום מיום הצגתו.