מ"ח 5148/11

תקציר

השופט דחה את הבקשה למשפט חוזר, שהגיש נאשם שביקש לבטל את הרשעתו. הנאשם לא הציג ראיות משכנעות לכך שהתקיימה אחת מעילות המשפט החוזר המנויות בסעיף 31 לחוק בתי המשפט. עילות אלה כוללות: הצגת ראיות כוזבות או מזויפות שהשפיעו באופן משמעותי על הכרעת הדין; הופעתן של עובדות או ראיות חדשות שעשויות לשנות את תוצאות המשפט; הרשעתו של אדם אחר באותה עבירה, המעידה על כך שההרשעה הראשונה הייתה מוטעית; וחשש אמיתי לעיוות דין. השופט מצא כי הנאשם לא עמד בתנאים למשפט חוזר לפי סעיפים 31(א)(1) ו-(2). לגבי (א)(1), בית המשפט שדן בערעור לא מצא כזבים בראיות שהוצגו, וללא הכרעה שיפוטית התומכת בטענות הנאשם, לא ניתן היה להיעתר לבקשה. באשר ל-(א)(2), השופט קבע כי הראיות החדשות שהציג הנאשם חסרות מהימנות. עיתוי הגשת הראיות החדשות היה חשוד, ולא עלה בקנה אחד עם עדויות קודמות. כמו כן, השופט נתן משקל להודאת הנאשם, אשר איששה את טענת התביעה בדבר מעורבותו של הנאשם באירוע. השופט דחה גם את טענת הנאשם לעיוות דין לפי סעיף (א)(4), וציין כי טענה זו חזרה בעיקרה על דברים שנאמרו בעבר במסגרת הליך הערעור, ולכן אינה מצדיקה משפט חוזר. הבקשה למשפט חוזר נדחתה בנימוק שהנאשם לא הביא ראיות מספיקות כדי להצדיק את ביטול פסק הדין הקודם.