בג"צ 10769/05

תקציר

העותר, שכיהן כראש המועצה המקומית ירוחם, ביקש מבית המשפט לבטל את החלטת המשיב לסיים את כהונתו כראש המועצה. החלטת המשיב התבססה על כך שהעותרת לא אישרה את תקציב המועצה בתוך פרק הזמן הנדרש בחוק. על פי החוק, אי אישור התקציב מביא לפיזור המועצה ואולי גם לסיום כהונתו של ראש המועצה, לפי שיקול דעתו של שר הפנים. העותר טען כי החלטת המשיב הייתה בלתי סבירה ופזיזה, תוך הדגשת משך כהונתו הקצר, הקשיים שמעוררת מועצה לעומתית והעיקרון הדמוקרטי של הזכות לבחור ולהיבחר. מנגד, הדגישו המשיבים את חלקו המשמעותי של העותר באי אישור התקציב, את תפקודה הלקוי של המועצה בתקופת כהונתו ואת חובתו של המשיב לפקח על פעילות המועצה. בית המשפט מצא כי החלטת המשיב הייתה מוצדקת. לעותר ניתנו הזדמנויות רבות לאשר את התקציב, והתנהלותו תרמה תרומה משמעותית לתפקוד לקוי של המועצה. בית המשפט הכיר בחשיבותה של זכות הבחירה, אך הדגיש כי היא אינה מוחלטת ויש לאזן בינה לבין אינטרסים ציבוריים אחרים, ובראשם יציבותה הפיננסית והתפקודית של הרשות המקומית. כמו כן, החוק קובע מערכת איזונים ובלמים, לפיה למשיב שיקול דעת לבחון את אחריות המועצה והעומד בראשה בנוגע לתקציב הבלתי מאושר. בית המשפט הגיע למסקנה כי החלטת המשיב הייתה ראויה, ודחה את העתירה ופסק למשיבים שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪.