דב"ע נב/125 - 3

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים בעניינו של עובד שפוטר בתקופת המבחן. בית הדין האזורי לעבודה פסק לעובד פיצויים בגין פיטוריו, מה שהוביל את המעסיק לערער על ההחלטה. בית הדין לערעורים קבע כי למעסיק יש זכות לפטר את העובד בתקופת הניסיון אם הדבר נעשה בתום לב. בית הדין מצא כי נימוקי המעסיק לפיטורי העובד - חוסר ניסיון מקצועי ואי התאמה אישית - ניתנו בחוסר תום לב, שכן לעובד ניתנו חמישה ימים בלבד להוכיח את התאמתו. לפיכך, הערעור על אופן הפיטורים נדחה. עם זאת, בית הדין הלין על סכום הפיצוי שנפסק לעובד על ידי בית הדין האזורי, וראה בו מופרז. במקום זאת, בית הדין לערעורים הורה למעסיק לשלם לעובד חודשיים משכורת בסך 9,000 ש"ח, בניכוי דמי אבטלה שקיבל, עם הפרשי הצמדה וריבית מפברואר 1989 ועד לתשלום, והוצאות בסך 2,500 ש"ח. בית המשפט התייחס גם להחלטות ביניים שניתנו על ידי בית המשפט המחוזי במהלך הדיונים, ולא מצא עילה להתערב. פסק הדין הבהיר את הזכויות והחובות של שני הצדדים בתקופת מבחן ופירט את הנסיבות שיש להתחשב בהן בעת קביעת פיצוי בגין פיטורים שלא כדין.