ע"א 8639/04

תקציר

במקרה הנדון, נפגע תאונת דרכים ערער והוגש ערעור נגדי על פסק דין של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, אשר פסק לטובת הנפגע ופסק לו פיצוי משמעותי בגין נזקי גוף כתוצאה מהתאונה. בית המשפט המחוזי קבע נכות רפואית מצטברת של 74%, המשפיעה על יכולתו של הנפגע לעבוד כמכונאי, ולמעשה מהווה פגיעה של 100% בכושר ההשתכרות נוכח העבודה הפיזית הנדרשת מעיסוקו. כתוצאה מכך, חישב בית המשפט הפסדי השתכרות בעבר ובעתיד, ביסס את השכר על הפחתה משמעותית, ופסק פיצוי משמעותי. בנוסף, ניתן פיצוי בגין הוצאות רפואיות, מוגבלות בניידות וכאב וסבל, אך הסכומים הופחתו על ידי תשלומים קודמים וקצבאות ביטוח לאומי. המערערת, דולב חברה לביטוח בע"מ, ערערה על היבטים בפסק הדין, ובפרט על ניכוי כושר השתכרות, בסיס שכר לפיצוי והוצאות ניידות. ערכאת הערעור מצאה לנכון להטיל ספק באובדן כושר ההשתכרות המוחלט, תוך התאמת כושר ההשתכרות הפוטנציאלי של המשיב לאחר התאונה ל-15% לפחות מרמת טרום התאונה, השווה ל-800 ₪ לחודש. היא אישרה היבטי פיצוי נוספים, לרבות בסיס השכר והוצאות הניידות, למרות שהכירה בהיעדר פגיעות ברגליו של המשיב ובשלילת רישיון ממושכת כגורמים פוגעים. ערעורו הנגדי של המשיב, בו ערער על פיצוי בגין הוצאות רפואיות וכאב וסבל, נדחה מאחר שבית המשפט לא מצא פגם בהערכת בית משפט קמא. בסופו של דבר נפסקו למערער הוצאות ערעור, ופסק הדין התקבל על ידי הנשיא א' ברק והשופט א' גרוניס, כפי שהוחלט על ידי השופט ריבלין, בהחלטה הסופית מיום 18.5.2006.