עת"מ 37051-07-16

תקציר

העותרת הגישה עתירה לביטול היתר הבנייה שניתן למשיבים לחיזוק מבנה קיים והוספת בנייה עליו. העותרים טענו כי נפלו ליקויים מהותיים בפרסום הבקשה להיתר בנייה, לרבות מידע שגוי על מספר הקומות, מידע חסר על התוכנית הרלוונטית והיעדר כל אזכור להקמת מתקני חניה. עוד טענו העותרים כי תוספת יחידות הדיור במבנה ואישור היתר הבנייה חרגו מהכמות המותרת במתחם. עוד טענו כי מספר הקומות המותר להוספה חושב באופן שגוי וכי הצבת מתקני החניה אושרה שלא כדין. בית המשפט בחן כל אחת מהטענות שהעלה העותר ומצא כי אין עילה לבטל את היתר הבנייה. באשר לפגמים בפרסום הבקשה, מצא בית המשפט כי אמנם היו ליקויים מסוימים, אך הם לא היו מהותיים ולא מנעו מהעותרים להבין את מהות הבקשה או להציג את טענותיהם בשלבים השונים של הליך התכנון. עוד ציין בית המשפט כי תכליתה העיקרית של דרישת הפרסום הייתה לאפשר למי שעלול להיפגע מההיתר להתנגד לה, דבר שניתנה לעותרים לעשות כן. בית המשפט דחה גם את טענות העותרים בדבר חישוב מספר יחידות הדיור ואישור תוספת יחידות שחרגה לכאורה מהסכום המותר. בית המשפט מצא כי החלטות ועדות התכנון היו סבירות ועולות בקנה אחד עם התוכניות והתקנות הרלוונטיות. עוד אישר בית המשפט את החלטות הוועדות בנוגע למספר הקומות שניתן להוסיף לבניין. העותרים טענו כי אין לספור את קומת העמודים כרצפה לצורך חישוב הקומות הנוספות, אך בית המשפט הסכים עם המשיבים כי יש לכלול אותה בספירה. לבסוף, מצא בית המשפט כי אישור הצבת מתקני החניה נעשה באופן סביר ובהתאם לחוקים ולתקנות החלים. בית המשפט הדגיש כי פתרון החניה היה הכרחי וסביר בנסיבות המקרה, במיוחד שכן הוא סייע לפתור את מצוקת החניה באזור. לאור האמור, דחה בית המשפט את העתירה והורה לעותרים לשלם 25,000 ₪ שכר טרחת עורך דין והוצאות לכל אחד משני המשיבים, ו-25,000 ₪ שיחולקו בין שני המשיבים האחרים.