ע"א 8485/08

תקציר

פסק הדין נסוב סביב השאלה האם מתקני ליגות הכדורגל בבריטניה מוגנים בזכויות יוצרים בישראל והאם שימוש בלתי מורשה בלוחות זמנים אלה מהווה עשיית עושר ולא במשפט. המערערים, המנהלים את ליגות הכדורגל באנגליה ובסקוטלנד, טענו כי יש לראות בלוחות המשחקים יצירה ספרותית, ובכך לזכות בזכויות יוצרים, וטענו כי השימוש בהם על ידי המשיב, הגוף היחיד המוסמך להימורי ספורט בישראל, פוגע בזכויותיהם ומהווה עשיית עושר בחוסר תום לב. בית המשפט המחוזי דחה את טענות המערערים, בקובעו כי לוחות הזמנים אינם עומדים בסטנדרט המקוריות הנדרש להגנה על זכויות יוצרים, שכן הם חסרי יצירתיות, בהיותם הסדרים פונקציונליים גרידא של נתונים עובדתיים. המאמץ שהושקע בארגון הטורניר נחשב לא רלוונטי ליצירת לוחות הזמנים עצמם. יתר על כן, בית המשפט מצא כי השימוש בנתוני המשחק על ידי המשיב אינו עולה כדי הפרת זכויות יוצרים גם אם לוחות הזמנים היו מוגנים, שכן המשיב הסתפק במידע עובדתי, שאינו בר הגנה. גם הטענה החלופית של עשיית עושר ולא במשפט נדחתה, שכן מעמדה המשפטי הבלעדי של המשיבה משמעותו שלא יכולה להתקיים תחרות בלתי הוגנת עם הליגות, כאשר הימורים על משחקי הליגה בבריטניה דווקא מקדמים בעקיפין את האינטרסים העסקיים של הליגות. בית המשפט העליון הסכים עם הערכאה הנמוכה יותר, ואישר כי לא הוכחו טענות להפרת זכויות יוצרים או עשיית עושר ולא במשפט, וציין כי המסגרת המשפטית לקניין רוחני אינה תומכת בטענות נוספות להתעשרות בנסיבות העניין. משכך, נדחה ערעורם של המערערים, ונפסקו הוצאות למשיב.