ת"א 2554/06

תקציר

במקרה של דסל, חברה זרה וחברת בת ישראלית שלה העוסקת בטכנולוגיות מידע, הוגשה תביעה בגין הפרת פטנט נגד מספר נתבעים. הנתבעים ביקשו מדסל להפקיד ערבות בנקאית בסך 750,000 דולר לכיסוי עלויות משפטיות פוטנציאליות, תוך ציון ההוצאות הגבוהות של הגנה על משפט הפרת פטנט וחששות לגבי יכולתה של דסל לכסות עלויות אם התביעה תיכשל. דסל התנגד לצורך בערבות כזו, וטען ליציבותם הפיננסית ולפוטנציאל השיווקי של הטכנולוגיה שלהם. בית המשפט בחן את המסגרת המשפטית הקיימת, ובפרט את סעיף 353א לחוק החברות, המאפשר לבתי המשפט לחייב חברות זרות להעמיד ערבות, אלא אם כן הוכח שהן מסוגלות לכסות עלויות. בית המשפט ציין כי דסל לא עמדה בנטל הוכחה זה, שכן הם לא הציגו ראיות כספיות מספיקות למרות שהנתבעים הדגישו כי הוצאותיו של דסל עלו על הכנסותיהם. כתוצאה מכך, תוך הכרה בחזקת תוקף הפטנט של דסל, בית המשפט קבע כי ערבות בסך 200,000 דולר תהיה מתאימה כדי לאזן בין זכותה של דסל להגן על הפטנט שלה לבין הצורך של הנתבעים לכסות הוצאות משפטיות אפשריות. לפיכך, עוכבו ההליכים עד להפקדת הערבות, ודסל חויב לשלם חלק משכר טרחת הנתבעים בקשר לבקשה זו.