ת"א 1356/94

תקציר

פסק הדין מתמקד בסיום חוזה בין שינדלר מעליות בע"מ, יצרנית מעליות ומנועים חשמליים שוויצרית, לבין נחושתן תעשיית מעליות בע"מ, המפיצה הבלעדית שלה בישראל. ההסכם ארוך הטווח, שנחתם בשנת 1936, העניק לחושטן את הזכות הבלעדית למכור את ציודו של שינדלר בישראל. עם זאת, בשל חילופי הנהלה וניגודי עניינים בתוך נחושתן, איבד שינדלר אמון במפיץ והחליט לסיים את החוזה. נחושתן, שביקשה להגן על תיק השירותים שלה ולמנוע תחרות מצד שינדלר, פנתה לבית המשפט בבקשה לצו מניעה זמני. בית המשפט הכיר בזכותה של שינדלר לסיים את ההסכם ולא מצא פגם במעשיה בתום לב. נפסק כי לשינדלר ולחברה הקשורה אליה, אלרום מעליות בע"מ, הזכות להתחרות בנחושתן בשוק שירותי המעליות, שכן נחושתן לא התנתה את חוזי לקוחותיה במתן שירות בלעדי. עם זאת, בית המשפט הוציא צו מניעה האוסר על המשיבים לגרום להפרת חוזים קיימים בין נחושתן לבין לקוחותיה או עובדיה. בנוסף, חויבה שינדלר לספק לחושטן ציוד וחלקי חילוף לצורך מילוי התחייבויותיה על פי הסכמים או מכרזים קודמים. המבקשים, נחושתן, חויבו לשאת בהוצאות המשיבים, בסכום של 30,000 ₪ עבור שינדלר ואלרום, ו-7,500 ₪ עבור אופ"ז. ההחלטה הדגישה את סבירות הליך סיום החוזה ודחתה את בקשתה של נחושתן לצו מניעה גורף נגד המשיבים.