בש"פ 6821/96

תקציר

הערעור מערער על החלטת בית המשפט המחוזי הנוגעת לסובארו שנתפסה על פי החשד במעורבות בעסקאות סמים על ידי אביו של המערער. החלטת בית המשפט דחתה את הבקשה להחזרת הרכב אך הציעה פתרון חלופי. תחת זאת, הציע השופט לשחרר את הרכב בתנאי שהמערער יעמיד ערבות בנקאית בסך 25,000 ₪ צמודה למדד וללא הגבלת זמן. החלטה זו התקבלה לאחר שהתביעה ציינה כי אם האב יורשע, הם יבקשו את חילוט הרכב. טענות המערערים, הנתמכות על ידי עו"ד ד. יפתח, מתמקדות בבעלותם ברכב, וטוענות כי נעשה בו שימוש ללא ידיעתם או הסכמתם למטרות בלתי חוקיות. בנוסף, המערער טוען לנכות ומסתמך על הרכב לצורכי היום-יום, תוך שהוא צופה גם את זיכויו הפוטנציאלי של אביהם ואת התמשכות המשפט. בינתיים, המשיב, המיוצג על ידי עו"ד א. אלף, מתנגד לערעור ומטיל ספק בעצם זכות הערעור ולגופו של עניין. השופט גורפינקל בחר שלא לדון בטיעונים המקדמיים ובמקום זאת התמקד לגופו של עניין. הם הכירו בהשפעה הפוטנציאלית של החלטות ביניים ובצורך בתשתית מוצדקת שתתמוך בהן. על פי פקודת הסמים המסוכנים, על בית המשפט לדון בטענות בעלות או זכויות בנכס, אשר במקרה זה כרוכות בבירור היקף השימוש של המערער וידיעתו על השימוש ברכב. ספקנותו של המשיב כלפי נכותו של המערער וחלקו בשימוש ברכב מוסיפה מורכבות. בסופו של דבר, אישר השופט גורפינקל את החלטת בית המשפט המחוזי, תוך הכרה באיזון שנעשה בין האינטרסים של המערער לבין הצורך להבטיח את זמינותו של הרכב לחילוט פוטנציאלי עם הרשעתו. כתוצאה מכך, הערעור נדחה, וההחלטה שלא להחזיר את הסובארו שנתפסה נותרת בעינה.