תלה"מ 47127-07-21

תקציר

בני הזוג לשעבר, שנישאו ב-2014 והתגרשו ב-2021, מעורבים בתביעה שהגישה האישה, שעותרת לבית המשפט לחייב את הבעל לשעבר לשלם פיצויים על עוולות שבוצעו בה. העוולות כוללות בעיקר התקנת מצלמות בדירתה, שתיעדו אותה בסיטואציות אינטימיות, כולל עם בן זוגה. האישה תובעת פיצויים בסך 300,000 ₪. הבעל מודה בהתקנת המצלמות, אך מצדיק את מעשיו בכך שהן הותקנו בהסכמת האישה, במטרה לכאורה להשיב את האמון ולהגן על בנותיהם הקטינות. השופט מצדד באישה, ומוצא כי הגנתו של הבעל מפוברקת ואינה נתמכת בראיות או בהיגיון. נקבע כי האישה לא הסכימה להתקנת המצלמות. השופטת דוחה גם את טענת הבעל כי התגורר בדירה, ומדגישה כי טוב ליבה של האישה בכך שאפשרה לו לשהות מדי פעם לא הקנה לו את הזכות להתקין מצלמות ללא ידיעתה. בית המשפט מגיע למסקנה כי מעשיו של הבעל מהווים פגיעה בפרטיות כהגדרתה בחוקים הרלוונטיים. יתר על כן, השופטת סבורה כי הצדקות הבעל אינן נסבלות, ומדגישה את חוסר תום ליבו ואת זדון מעשיו. השופט פסק לאישה פיצוי סטטוטורי מקסימלי של 100,000 ₪ בגין הפגיעה בפרטיותה, כפול מהסכום הנקוב בחוק הגנת הפרטיות, בשל חומרת הפגיעה ומשכה. בנוסף, חויב הבעל לשלם לאישה שכר טרחת עורך דין בסך 25,000 ₪. פסק הדין כולל אזהרה לבעל מפני הפצת חומרים אינטימיים שהוקלטו, תוך הדגשת השלכות משפטיות אפשריות. ההחלטה תפורסם בעילום שם.