ע"פ 40/15

תקציר

גזר הדין המדובר קשור לתיק עבירת מין, בו הורשע המשיב באונס ובביצוע מעשים מגונים במתלוננת, שהייתה בתו, מאז שהייתה כבת עשר ועד גיל ארבע עשרה. על החלטת בית המשפט המחוזי להטיל על המשיב עונש חמור הוגש ערעור, וערכאת הערעור החליטה לקבל את הערעור ולהחמיר עוד יותר את העונש. השופט י' דנציגר, בהסכמת השופטים י' עמית וז' זילברטל, קבע כי נסיבות מקרה זה מצדיקות דרך פעולה חריגה. השופט מדגיש את אופיין הנתעב של עבירות המין בתוך המשפחה, ומדגיש כי הן מהעבירות החמורות והמזעזעות ביותר בחוק העונשין, ומותירות את הקורבנות עם טראומה מתמשכת. מעשיו של המשיב, שכללו שימוש בבתו כ"שפחת מין" והמשך התעללותו בה גם לאחר שנכנסה להריון כתוצאה מאונסו, נחשבים לחמורים במיוחד. השופט מתייחס גם לטענות המשיב בדבר הודאה ובעיות נפשיות, וקובע כי נסיבות אלה אינן מצדיקות עונש קל יותר. תחת זאת, מציינים את חוסר החרטה והמניפולציה האמיתית של המשיב. זאת ועוד, הטענות בדבר פגיעה מינית שחווה המשיב אינן מהוות הצדקה תקפה להפחתת עונשו, שכן לא התקיימו דרישות חוק העונשין. בסופו של דבר, הערעור מתקבל, ועונשו של המשיב מוגדל ל-19 שנות מאסר.