תלה"מ 48737-03-19

תקציר

החלטת בית המשפט בנוגע לזכויות המשמורת והסדרי הראייה של ילדם הקטין של בני זוג גרושים מבוססת על הדין הישראלי, ובפרט על חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. על פי חוק זה, שני ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם, ובהיעדר הסכם ביניהם מחליט בית המשפט על משמורת והסדרי ראייה. השיקול המרכזי בהחלטה זו הוא עקרון "טובת הקטין". על בית המשפט להבטיח כי צרכיו הפיזיים, הרגשיים והחברתיים של הקטין יסופקו וכי לשני ההורים תהיה הזדמנות למלא את אחריותם ההורית. כדי לקבוע את טובת הילד, בית המשפט מסתמך על חוות דעת וחוות דעת של מומחים. במקרה הנדון, האם סירבה בעבר להעניק לאב זכויות ביקור ללא פיקוח, בטענה שהוא מהווה סכנה לילד. עם זאת, בית המשפט לא מצא ראיות לכך וקבע כי פגישות מפוקחות במוקד קשר אינן מוצדקות. לפיכך הורה בית המשפט על מעבר הדרגתי לביקורים ללא פיקוח מחוץ למרכז הקשר. תסכולו של האב מהמגבלות על יחסיו עם בתו הובן, ובית המשפט סבר כי המשך הביקורים המפוקחים עלול לפגוע באינטרסים של הילדה. בית המשפט פסק גם על תשלומי המזונות שישולם על ידי האב, הנקבעים על פי צרכי הקטין, הכנסות ההורים ויכולותיהם הכלכליות. במקרה זה, השתכרותם של שני ההורים נמצאה דומה, ועומדת על 7,000 שקל בחודש. צרכיו של הקטין נאמדו בכ-1,900 ש"ח בחודש, לא כולל הוצאות חינוך ובריאות. האב חויב במזונות בסך 950 ₪ לחודש, בהם יישאו הצדדים באופן שווה. סכום זה כלל גם את חלקו של הקטין בהוצאות הסעיף. דמי המזונות ישולמו עד הגיעו של הילד לגיל 18 או עד שיסיים את לימודיו בתיכון, לפי המאוחר. האב גם ישלם שליש מהמזונות במהלך השירות הצבאי או הלאומי של הילד. בנוסף, האב יישא במחצית מהוצאות הבריאות והחינוך החריגות של הקטין. האם נדרשה למצות תחילה את כל אפשרויות המימון, הסבסוד או ההנחות לפני שתפנה לאב עבור הוצאות אלה. זאת ועוד, בקשת האם לחייב את האב בתשלום מזונות עבר נדחתה משום שמדובר בתביעה כספית שיש להגיש בנפרד ולהיתמך בראיות, שהאם לא הצליחה לספק. כל צד היה אחראי לשכר הטרחה שלו. השופטת הדגישה כי ההחלטה ניתנה לטובת הקטין וניתן לפרסמה לאחר הסרת פרטים מזהים. פסק דין זה ניתן בהיעדרם של הצדדים ביום 24.9.2021.