תע"א 3479/08

תקציר

התובעת, עוזרת ספר, תבעה את מעסיקה על הפרשי שכר מינימום, פיצוי בגין הלנת שכר, דמי הודעה מוקדמת, דמי הבראה, פדיון חופשה ודמי נסיעה. הנתבע טען כי התובעת שולמה כראוי, או במקרים מסוימים אף שולמה ביתר, וכן תבע שכנגד השבת חלק מהתשלומים ששולמו לתובע, בטענה כי פוטרה בגין גניבה ממנו. בית המשפט מצא כי התובעת החלה לעבוד אצל הנתבעת במאי 2006, ושכרה עודכן לאחרונה ל-2,000 ₪ לחודש באוגוסט 2007. על פי החוק, התובעת, בהיותה קטינה, הייתה זכאית לשכר מינימום של 75% עבור עשרת החודשים הראשונים לעבודתה ו-83% עבור עשרת החודשים שלאחריו. בית המשפט חישב כי התובעת חייבת 1,253 ₪ בהפרשי שכר מינימום, שישולמו בהפרשי הצמדה וריבית החל מינואר 2008. עוד מצא בית המשפט כי הנתבעת לא הביאה די ראיות כדי לתמוך בטענתו כי התובעת גונבת ממנו ולכן דחה את תביעתו שכנגד בגין ניכויי שכר והחזר פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת ששילם לה. התובעת הייתה זכאית לפיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת על פי החוק, אותם כבר שילמה הנתבעת, ועל כן גם תביעות אלה נדחו. כמו כן, בית המשפט דחה את תביעות התובעת לפדיון חופשה ודמי נסיעה מחוסר ראיות. עם זאת, בית הדין מצא כי התובעת זכאית לדמי הבראה, להם לא שולמו לה כל תקופת עבודתה. לתובע נפסק סך של 1,322.66 ₪ דמי הבראה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. לבסוף חויב הנתבע לשלם לתובע 1,253 ₪ עבור הפרשי שכר מינימום ו-1,322.66 ₪ עבור דמי הבראה, וכן 750 ₪ שכר טרחת עורך דין.