ע"א 360/64

תקציר

המשיב הואשם בכך שבעט בנערה שהיתה מעל גיל שש עשרה אך מתחת לגיל שבע עשרה ולא באשתו. בית המשפט המחוזי זיכה אותו מהטעם שהיה לו יסוד סביר להאמין שהיא מעל גיל שבע עשרה. במשפט האזרחי שלאחר מכן תבעה המערערת (הילדה) מזונות ילדים ופיצויים בגין הפרת הבטחת נישואין מהמשיב. בית משפט קמא פסק מזונות לבת וסכום קטן למערערת, אך דחה את תביעתה לפיצויים. הערעור עסק רק בתביעת הפיצויים ובשאלה האם הסכמתה של המערערת לבעל, בהיותה בת פחות משבע עשרה, הייתה תקפה. בית המשפט העליון קבע בדעת רוב כי הסכמתה של נערה מתחת לגיל האמור בחוק העונשין אינה הסכמה בעיני החוק לצורך תביעות אזרחיות, ודחה את הערעור. השופט כהן פסק לטובת המערערת ופסק לה פיצוי בסך 6,500 ל"י. השופט לנדוי הסכים עם החלטת הרוב לדחות את הערעור על תביעת הנזיקין והמזונות.