ע"פ 5205/17

תקציר

המערער הודה באשמה של ניסיון רצח ונגזרו עליו 16 שנות מאסר במסגרת הסדר טיעון. סוגיית הפיצויים, שלא נכללה בהסדר הטיעון, הושארה לשיקול דעתו של בית המשפט. בית המשפט קבע את סכום הפיצוי על 100,000 ש"ח, עליו ערערה המערערת, בטענה כי הוא אינו עולה בקנה אחד עם מקרים אחרים וכי התשלומים החודשיים גבוהים מדי. ההגנה טענה גם להפחתת ריבית. עם זאת, בית המשפט דחה את הערעור. הם פסקו כי אי יכולתו של המערער לשלם לא היוותה שיקול בר תוקף בעת קביעת סכום הפיצוי, וכי הסכום שנקבע היה מוצדק בהתחשב בחומרת נזקיו של הנפגע ובנסיבות המקרה. עוד נכתב בפסק הדין כי הביקורת על החלטות המרכז לגביית קנסות אינה רלוונטית להליך הנדון. לפיכך, פסק הדין המקורי עמד בעינו, והערעור נדחה.