ע"מ 1352-12-08

תקציר

פסק הדין דן במלאכותיות של עסקה לרכישת חברה במטרה להפחית מס באמצעות קיזוז הפסדים צבורים. בית המשפט בוחן את תכליתה המסחרית של העסקה ומוצא כי המערערת לא הציגה סיבה מסחרית מהותית לרכישה. היא דומה לפסיקה קודמת של בית המשפט העליון, שקבעה חזקה כי רכישות כאלה הן עסקאות מלאכותיות שנועדו אך ורק להפחתת מס. נטל ההוכחה מוטל על המשיב להוכיח היעדר תכלית מסחרית, בעוד שעל הנישום להביא ראיה לטעם מסחרי יסודי. טענת המערערת כי החברה נרכשה לצורך הבראתה הכלכלית אינה נתמכת בראיות ועל כן היא נדחית. בית המשפט דוחה גם את טענות המערערת בדבר התרת הוצאות חינוך לבן זוגו של בעל המניות והוצאות שונות הקשורות לביתו הפרטי של בעל המניות, שכן מדובר בהוצאות פרטיות שאינן קשורות לפעילות העסקית. הערעור נדחה, והמערערת נדרשת לשאת בהוצאות המשיב, לרבות שכר טרחת עורך דין. בנוסף, בית המשפט מטיל על המערערת ריבית גבוהה יותר בשל חוסר הצדק של הערעור, במטרה להרתיע ערעורים ריקים מעין אלה שנועדו לעכב את תשלומי המס. ההחלטה מתבססת על הפסיקה הקיימת והעובדות שהוצגו, ללא כל אינדיקציה לאפליה, והשופט קובע כי הריבית שתחויב ממועד הערעור ועד התשלום בפועל תהיה גבוהה פי 25 משיעור הריבית הרגיל הקבוע בפקודה.