ע"א 504/65

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור של שלושה אנשים - הקבלנים אסל ודוגרי, והמהנדס אפרים ברר - שחויבו במס על הרווחים ממכירת דירותיהם הפרטיות. על המס ערערו בטענה כי רווחים אלה לא הופקו מעסקיהם אלא ממימוש השקעות פרטיות. השאלה המרכזית הייתה האם תדירות החלפת הדירות מעידה על פעילות מסחרית. פסק הדין של הערכאה הנמוכה יותר אישר את שומת המס, אך ערכאת הערעור לא הסכימה. השופט כהן הדגיש כי פקודת מס הכנסה אינה מגדירה במפורש מהי עסקה מסחרית החייבת במס. אופיין של עסקאות אלה נקבע על ידי הערכת נסיבותיו של כל מקרה, הכוללת התחשבות בתדירות המכירות ובמטרת העסקאות והקשרן. השופט ציין כי במקרים של מכירה ורכישה תכופות של נכסים הוניים, כגון מניות או קרקעות, תדירות זו לבדה יכולה להעיד על התנהלות של עסק מסחרי. עם זאת, החלפת דירה לעיתים קרובות בלבד אינה מעידה על עסקה מסחרית, במיוחד כאשר קיימים הסברים סבירים לכך. במקרה דנן, היו לכל אחד מהמערערים טעמים אמיתיים לשינוי דירות, הקשורים לנסיבות אישיות, ושינויים אלה לא היו רק אמתלה להתחמק ממס. לפיכך קבע ערכאת הערעור כי אין לראות ברווחים ממכירת דירותיהם רווח מסחרי. במקום זאת, הם היו תוצאה של השקעות פרטיות, ושומות המס לא היו תקינות. הערעור התקבל, החלטת בית המשפט המחוזי בוטלה והמערערים חויבו בהוצאותיהם. השופט לנדוי והשופט ויתקון הסכימו עם פסק הדין.