עע"מ 1758/10

תקציר

במקרה זה הוגש ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב-יפו, אשר קיבל את עתירת המשיב להצטרף ללשכת עורכי הדין למרות דחייתה הקודמת של הוועד המרכזי. המשיב עבר את בחינות הלשכה בשנת 2007 אך נתקל בתלונות על מעשי מרמה מצד מעסיקים קודמים, דבר שהוביל לחקירת משטרה. הוועד המרכזי דחה תחילה את בקשתו, עד לבירור התלונות והחקירות. חרף פסק דין של בית המשפט נגד המשיב, שכלל ממצאים של התנהלות כספית פסולה והטעיה בעת שעבד בחברה, החליט בית המשפט לעניינים מנהליים כי הראיות אינן עומדות בסטנדרט הנדרש כדי למנוע את קבלתו ללשכת עורכי הדין. הוועד המרכזי ערער על החלטה זו, וטען כי הראיות, אפילו מפסק דין אזרחי, מצדיקות את השלילה בשל אמות המידה האתיות של המקצוע. בית המשפט העליון הסכים עם הוועדה המרכזית בקובעו כי ממצאי בית המשפט המחוזי מהווים ראיות מנהליות משמעותיות, המצדיקות את הרחקתו הזמנית של המשיב עד לסיום ההליך הפלילי. הם הדגישו את חשיבות השמירה על טוהר המידות של מקצוע עריכת הדין ומצאו את החלטת הוועדה סבירה ומידתית. בכך הפך בית המשפט העליון את פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים, והתיר לוועד המרכזי לעכב את כניסתו של המשיב ללשכת עורכי הדין עד לבירור משפטי נוסף.