ע"מ 22990-04-16

תקציר

הערעור מערער על שלוש החלטות שנתן המשיב נגד המערערת בגין הפצה וניכוי של מסמכים המתחזים לחשבוניות מס. ראשית, המשיב חייב את המערערת במס עסקה בגין הוצאת חשבוניות מס שלא כדין, בסך כולל של 670,297 ₪. שנית, המשיב חייב את המערערת בכפל מס בגין ניכוי חשבוניות מס שלא כדין, בסך של 1,953,098 ₪. שלישית, המשיב חייב את המערערת בקנס בגין אי ניהול ספרים כדין, בסך 78,648 ₪. המערער טוען, כי יש לבטל את האישומים משום שלא ידע ממש על אי תקינות מעשיו, ומשום שמילא אחר הוראות מנהל החשבונות ושותפו העסקי. המערער מוסיף וטוען כי המס המוטל עליו אינו מידתי ביחס לנזק שנגרם לאוצר המדינה. בית המשפט מצא כי טענות המערערת אינן משכנעות וכי החלטות המשיב מוצדקות. בית המשפט סיפק מספר נימוקים למסקנה זו. ראשית, באשר להוצאה שלא כדין של חשבוניות מס, הודתה המערערת כי החשבוניות המדוברות אינן משקפות עסקאות אמיתיות והוצאו אך ורק לצורך קבלת עמלות. שנית, באשר לניכוי חשבוניות מס שלא כדין, מצא בית המשפט כי המערערת אחראית לניכוי חשבוניות על שם עוסק הרשום כנעדר. עוד מצא בית המשפט כי המערער הוציא חשבוניות אלה בעצמו או שלא פיקח על מעשיו של מנהל החשבונות שלו, ובחר להעלים עין מהחשדות שהיו צריכים להתעורר במוחו. שלישית, באשר לקנס בגין אי שמירת ספרים כדין, הודה המערער בגריסת פנקסי חשבוניות ואי רישום עסקאות, בניגוד לחוק. זאת ועוד, דחה בית המשפט את טענת המערער כי המס המוטל עליו אינו מידתי, תוך שימת דגש על התכלית המרתיעה של כפל מס. בית המשפט הגיע למסקנה כי האישומים נגד המערער צריכים לעמוד, ודחה את הערעור. המערער חויב לשלם למשיב הוצאות משפט בסך 50,000 ₪.