בש"פ 466/18

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לערעור על צו מעצר עד להכרעה בבקשת הסגרה מארצות הברית. על בית המשפט לקבוע האם קיימות די ראיות קבילות בדבר מעורבותו של המערער ברצח אמו מדרגה ראשונה כדי להצדיק חקירה נוספת במדינה המבקשת, אולם מהימנות הראיות לא תיבחן שכן הדבר יוותר לערכאה השיפוטית של המדינה המבקשת את ההסגרה. התשתית הראייתית למעצר מוצקה ובעיקר נסיבתית. הראיות מצביעות על כך שהמערער תכנן את הרצח, תחילה ניסה לביים אותו כהתאבדות. מכלול הראיות כולל ממצאים פורנזיים, טביעות אצבע וראיות DNA המציבות את המערער בזירה, לצד הודאתו הספונטנית בפני שכן כי לא ביצע את הרצח. המניע היה רווח כספי, שכן המערער עמד לרשת סכום נכבד מעיזבון אמו. באשר לעילות המעצר, על בית המשפט לשקול את סכנת הבריחה ואת חומרת העבירה, במקרה זה, תוך מתן משקל משמעותי לאחרון בשל אופיו המתוכנן מראש והחמדן של העבירה. בית המשפט מכיר בכך שיש לשקול חלופות מעצר, אך סבור כי אין בחלופה כדי לשלול את הסיכון הגבוה הנשקף מהמערער, במיוחד לאור העובדה שהוא נסע לכאורה לארה"ב כדי לבצע את העבירה. לפיכך, הערעור נדחה, וצו המעצר עומד בעינו. החלטה זו מוצדקת על יסוד חומרת העבירה והסיכון לבריחתו של המערער.