עמ"ת 29785-02-24

תקציר

הערעור מערער על החלטת ערכאה נמוכה יותר לעצור את המערער, המואשם במספר עבירות, לרבות נהיגה תחת השפעת סמים, עד תום ההליכים המשפטיים. המערער טוען, כי שגה בית המשפט המחוזי בקובעו כי קיימות ראיות מספיקות לכאורה לכך שסירב לעבור בדיקת שתן לסמים או אלכוהול, אשר על פי הדין הישראלי שקולה לנהיגה תחת השפעה. המערער טוען כי משמעות הסירוב לא הוסברה לו כנדרש בחוק. עם זאת, בית המשפט דוחה את הערעור לאחר עיון בחומרי התיק. היא מוצאת ראיות מספיקות לכאורה לכך שהמערער קיבל מידע על תוצאות סירובו, שכן הן דו"חות כתובים והן הקלטה בווידיאו מצביעים על כך שהשוטר הסביר את ההשלכות בצורה ברורה. יתר על כן, בית המשפט מדגיש כי ההסבר שמספק הקצין אינו צריך להזכיר את המונח "שיכור" במפורש, שכן ההגדרה של "שיכור" בחוק הישראלי כוללת הימצאות סמים מסוכנים בגוף. בנוסף, בית המשפט מציין כי אין צורך גם בציון העונש המדויק על סירוב להיבחן. השופט מתייחס גם למסוכנותו של המערער לציבור, מתייחס לעברו התעבורתי והפלילי, ומדגיש כי גם אם היו חולשות מסוימות בראיות, עדיין היה מקום למעצרו של המערער בשל מסוכנותו הפוטנציאלית. אשר על כן, הערעור נדחה, והחלטת הערכאה הנמוכה יותר לעצור את המערער עד תום ההליכים המשפטיים מתקבלת.