ע"פ 23505-10-04

תקציר

המדינה ערערה על גזר הדין שנגזר על הנאשם בגין שורה של עבירות אלימות חמורות, בהן תקיפה, איומים והתעללות. האלימות הופעלה כלפי חברתו דאז, נועם נבו, ואחרים שניסו לסייע לנועם. האירועים התרחשו באפריל 2008. הנאשם הואשם גם בעבירות נהיגה הקשורות לאירועים, לרבות נהיגה בזמן פסילה, ללא רישיון וללא ביטוח. בנוסף, לנאשם הרשעות קודמות בעבירות אלימות ועבירות סמים. בית משפט קמא התחשב בחומרת העבירות, ובעברו הפלילי של הנאשם, אך בסופו של דבר החליט שלא להטיל עונש מאסר. במקום זאת, נגזרו על הנאשם 5 חודשי מאסר בפועל, זכאות לעבודות שירות, לצד קנסות שונים, 10 חודשי מאסר על תנאי ופיקוח של שירות המבחן. המדינה טענה כי גזר הדין היה קל מדי ולא הרתיע את הנאשם ולא עשיית צדק. עם זאת, השופטים, לאחר ששקלו את נסיבות העבירות והעבריין, החליטו שלא להתערב בעונשו של בית משפט קמא, ובחרו להתמקד בדרכו השיקומית של הנאשם. השופטים הכירו בחומרת העבירות, אך לקחו בחשבון את תקופת המעצר טרם מתן גזר הדין, את מאמצי השיקום המוצלחים של הנאשם ואת תמיכת קהילתו. כמו כן הוסיפו חודשיים למאסר על תנאי והאריכו את תקופת המבחן. השופטים הדגישו כי זו ההזדמנות האחרונה של הנאשם להשתקם וכי פגיעה חוזרת תביא למיצוי הדין. לפיכך נדחה הערעור, תוך שינוי קל בעונש המאסר על תנאי.