ת"צ 11030-02-18

תקציר

בקשה לאישור תובענה ייצוגית הוגשה נגד המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ובמדעים בגין גבייה שלא כדין של דמי בחינות גמר ממשלתיות מהנדסאים וטכנאים. המבקש טען כי המכון גובה מזה שנים דמי בחינה שלא כדין בסך מיליוני שקלים. טרם הגשת הבקשה הזהיר המבקש את המוסד כי תוגש נגדו תביעה ייצוגית אם לא יפסיקו לגבות שכר טרחה שלא כדין. בתגובה הגיש המכון הודעת פיטורים, לפיה הפסיק לגבות את דמי הבחינה, ולפיכך עתר לדחיית הבקשה. המבקש הסכים לדחות את התביעה, אך ביקש לקבוע את שיעור הגמול ושכר הטרחה המגיעים לו בגין תרומתו. המבקשים טענו כי בקשתם הביאה לשינוי המדיניות של המוסד וביקשו חישוב מבוסס אחוזים עבור שכר הטרחה ושכר טרחת עורך הדין. מנגד, טען המכון כי בקשתו של המבקש מוגזמת וכי יש להחיל את התעריפים הרגילים במקרים כאלה. בית המשפט דחה את התביעה בשל הודעת הפיטורים, אך היה עליו לקבוע את שכר הטרחה ושיעור התגמול. השופט שקל את נסיבות המקרה, את העבודה שהשקיעו המבקש ובא כוחו, ואת תרומתה החברתית של התביעה. כתוצאה מכך נפסקו למבקש 100,000 ₪ כגמול ו-400,000 ₪ כשכר טרחה. השופט קבע כי מטרתו העיקרית של הגמול היא לעודד הגשת תביעות כאלה לטובת האזרחים, ויש לשרת מטרה זו גם כאשר התביעה נדחית בשל הודעת פיטורים.