בג"צ 10673/03

תקציר

העתירה קוראת תיגר על החלטת הוועדה להכרזת חסידי אומות העולם ביד ושם להכיר בסטפן וורמצ'וק, אוקראיני לא יהודי, כחסיד אומות העולם. העותרים, ניצולי שואה והיסטוריון, טוענים כי סיפורו של וורמצ'וק על הצלת יהודים בשואה הוא שקרי ומפוברק, וכי הראיות התומכות בסיפורו אינן אמינות. לטענתם, זיכרונותיהם האישיים וחקירותיהם מוכיחים כי וורמצ'וק ואמו, שהוכרה אף היא כחסידת אומות העולם, לא היו מוכרים לאיש מניצולי השואה, וכי סיפורם אינו הגיוני ומלא סתירות. עם זאת, בית המשפט מגיע למסקנה כי החלטות הוועדה, המבוססות על התרשמות והערכות מקצועיות-ציבוריות, אינן חסינות מביקורת שיפוטית אלא יש להתערב בהן רק במקרים חריגים. לאחר בחינת ההליכים בפני הוועדה, מוצא בית המשפט כי ההחלטה לא נפלה פגם וכי הוועדה הייתה רשאית להכיר בוורמצ'וק ובאמו כחסידי אומות העולם על סמך הראיות שהוצגו. למרות שאמונתם ומאמציהם הכנים של העותרים מוכרים, העתירה נדחית מאחר שבית המשפט אינו רואה סיבה מוצדקת להתערב בהחלטת הוועדה.