עמ"נ 59920-05-15

תקציר

המשיב טוען, כי יש לדחות את הערעור משום שהמערערת נכנסה ושהתה בישראל שלא כדין, ועל כן נעדרת היושרה ליהנות מחריגים לכלל לפיו שוהים בלתי חוקיים יורחקו מהארץ. המערער, שוהה בלתי חוקי, מוחזק במעצר מאז דצמבר 2014 וממתין לגירוש. המערער טוען כי יש לשחררם ממשמורת שכן לא ניתן לגרש אותם בשל הצעדים שננקטו להסדרת מעמדם כבני זוג של מבקש מקלט. אף שהמערערים מוחזקים במעצר הרבה מעבר ל-60 הימים הקבועים בחוק, בית המשפט מוצא כי שחרורם יסכל את הרחקתם מישראל. המערער נמנע בעבר מלעזוב את ישראל לאחר שנעצר ושוחרר בשנת 2012, והחל בהליכים משפטיים להסדרת מעמדם רק לאחר מעצרם האחרון. זאת ועוד, זכותו של המערער לחיי משפחה בישראל אינה מוחלטת ואינה מצדיקה את שחרורו, במיוחד נוכח היקפה המצומצם של הפגיעה וההכרעה הקרובה בערעורו של מבקש המקלט, בן זוגו של המערער. השופט מגיע למסקנה כי יש לדחות את הערעור לגופו, ואין צורך לדון בטענותיו הנוספות של המשיב לדחיית הערעור על הסף.