ת"א 26534-12-19

תקציר

פסק הדין דן בסכסוך רכושי על רצועת קרקע (השטח שבמחלוקת) הממוקמת בין שתי חלקות קרקע סמוכות, 116 ו-117, בקריית עקרון. התובע, הבעלים של חלקה 116ב2, ביקש לבסס זכות מעבר בשטח שבמחלוקת, שהייתה חיונית לגישה לרכושו. השטח שבמחלוקת, שהיה שייך במקור לחלקה 116ג2, הועבר לחלקה 117ג2 בתכנית מתאר (תכנית זמ/301) מבלי לשנות את זכויות הקניין. בית המשפט בחן מסמכים ותוכניות שונות שהוצגו על ידי שני הצדדים, לרבות חוזי חכירה, סקיצות תכנון ורישומי רישום, כדי לקבוע את הזכויות הקנייניות. נמצא כי בעוד השטח שבמחלוקת הועבר על הנייר לחלקה 117, לא חל שינוי ממשי בזכות הקניין. לנתבע, יורשו של החוכר המקורי של חלקה 117, לא הייתה כל תביעה תקפה על השטח שבמחלוקת. זאת ועוד, אחותה של התובעת, שהייתה הבעלים של חלקה 116ג2, הסכימה בעבר להקמת זכות מעבר בשטח שבמחלוקת עבור חלקת התובע. לפיכך, פסק בית המשפט לטובת התובעת, והורה לנתבעים (הרשויות המקומיות ומינהל מקרקעי ישראל) לרשום את זכות המעבר מרחוב הזית דרך השטח שבמחלוקת לחלקה 116ב2. כמו כן הונחו הנאשמים לאפשר ולא לחסום זכות מעבר זו. לתובע נפסקו הוצאות בסך 35,000 ₪ מהנתבעת 1, ו-9,000 ₪ כל אחת מהנתבעים 2 ו-3. פסק הדין פתר למעשה את הסכסוך הקנייני, וסלל את הדרך לתובע לקבל גישה לרכושו ללא הסכמת הנתבע.