ת"פ 69982-07-19

תקציר

הכרעת הדין דנה בכללים הנוגעים למניעת הרשעה, תוך הדגשה כי מדובר באמצעי חריג השמור למקרים חריגים. השופט משחזר את האירועים הטרגיים שהובילו למשפט, מביע אמפתיה למשפחת הקורבן תוך הכרה בכך שהליכים פליליים אינם יכולים לבטל את העבר. העבירה שבוצעה, חבלה רשלנית, נבחנת מבחינת חומרתה והשפעתה על האינטרס הציבורי. יצוין כי העונש המרבי על עבירה זו הוא שנת מאסר. השופט מגיע למסקנה כי ניתן ליישב את אופי העבירה, על אף חומרתה, עם הימנעות מהרשעה, במיוחד בהתחשב בהיעדר טיפול רפואי ישיר של הנאשמת בנפגעת ובתפקידה כמפקחת במרפאה. גם התנאי השני למניעת הרשעה, פגיעה קונקרטית בנאשם מהרשעה, מתקיים. השופט מדגיש את פוטנציאל הפגיעה במוניטין ובקריירה המקצועית של הנאשמת, במיוחד כאשר העבירה אינה קשורה למומחיותה כרופאה מטפלת. מוזכרים מספר תקדימים בהם בוטלו או נמנעו הרשעות בעבירות פזיזות. השופטת מדגישה את היעדר עברה הפלילי של הנאשמת, את השפעתה החיובית על החברה ואת החרטה הכנה שלה. כתוצאה מכך, השופט מחליט להימנע מהרשעת הנאשם אך מטיל עליו צו עבודות שירות למשך 250 שעות. פסק הדין מוסבר לנתבע, אשר מוזהר מפני ההשלכות של אי ציות. פסק הדין מסתיים בכך ששני הצדדים מודיעים על זכותם לערער בתוך 45 יום.