תפ"ח 1101/05

תקציר

הנאשם הואשם בביצוע עבירות מין בארבעה קטינים במרתף ביתו. הקורבן הראשון, ש.ז., טען כי הנאשם חסם את הכניסה למרתף, הפשיט אותו וביצע בו מעשים מיניים שונים, לרבות מעשי סדום, בניגוד לרצונו. הקורבן השני, י.ש., טען כי הנאשם פיתה אותו להגיע למרתף כדי לראות שידה שהנאשם רצה לכאורה לתת לו. לטענת י.ש., הנאשם דחף אותו במורד המדרגות המובילות למרתף, הפשיט אותו, ביצע בו מעשים מיניים ואיים עליו שלא יספר לאיש. הקורבן השלישי, א.ד., טען כי הנאשם הציע לתת לו אופניים, לקח אותו למרתף, קשר את ידיו, הפשיט אותו, מרח עליו חומר שמנוני ואנס אותו. הקורבן הרביעי, א.פ., סירב להעיד, מה שהוביל את התובע לבטל את האישומים נגד הנאשם. בית המשפט הרשיע את הנאשם ברוב סעיפי האישום, בהם מעשה סדום, מעשה מגונה, כליאת שווא ואיומים. בית המשפט זיכה אותו מהאישומים המיוחסים לתקיפה ומעשה מגונה באישום השני, ומכל האישומים באישום הרביעי, בשל סירובו של א.פ. להעיד. הראיות נגד הנאשם כללו את עדויות הקורבנות, שבית המשפט מצא אותן אמינות, וראיות פיזיות כגון צילומים מזירת הפשע וניתוח DNA של דגימות שנאספו מהזירה, שאיששו את עדויות הקורבנות. בית המשפט שקל גם את הסבריו המשתנים והבלתי סבירים של הנאשם, ומצא כי מדובר בשקרים התומכים עוד יותר בעדויות הקורבנות. בנוסף, ציין בית המשפט כי המאפיינים הדומים של העבירות, לרבות השימוש באותו מיקום ושיטות, תומכים בדיווחיהם האישיים של הקורבנות.