עמ"ש 29914-07-20

תקציר

הערעור מתייחס לתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי, בבקשה לבטל הסכם מכר מקרקעין. המערערת טענה כי המשיב לא רשם חלקת קרקע על שמו, כפי שהוסכם בחוזה. בית משפט קמא דחה את התביעה, והביא את המערערת לערער על ההחלטה. השאלה העיקרית היא האם חלף זמן סביר לביצוע הרישום, כמפורט בסעיף 41 לחוק החוזים. ערכאת הערעור מסכימה עם קביעתו של בית משפט קמא כי טרם חלף המועד הסביר לרישום וכי המערער לא מילא את חובתו להודיע למשיב על מסגרת הזמן. בנוסף, מדגישה ערכאת הערעור כי המערערת לא שלחה למשיב הודעות כלשהן בדבר עיתוי סביר או ביטול ההסכם. עוד מדגיש בית המשפט כי המשיב פעל בתום לב ובשקידה ראויה בניסיונו לרשום את החלקה. זאת ועוד, ערכאת הערעור מסכימה עם דחיית התביעה על ידי בית משפט קמא אך חולקת על הסעד הנוסף שניתן על ידי בית משפט קמא, אשר לא התבקש על ידי המערער. סעד זה אינו ראוי, ולמערערת הזכות לבטל את ההסכם אם הרישום לא יושלם תוך זמן סביר. החלטת בית משפט קמא מתקבלת, למעט הסעד הנוסף, והמשיב מחויב לשלם למערער 15,000 ₪ שכר טרחת עורך דין בגין הערעור.