ת"א 59895-03-19

תקציר

בית המשפט פסק לטובת התובעים, שתבעו את הנתבעים על כך שמכרו להם דירה עם רטיבות נרחבת ונזילות, שהפכו אותה לבלתי ראויה למגורים. הנתבעים היו מחויבים לגלות את הדברים לפני המכירה, אך הם לא עשו זאת. הראיות הראו כי הליקויים היו קיימים לפני מסירת הנכס לתובעים, והנתבעים ידעו או היו צריכים לדעת עליהם. בית המשפט ראה את הפרת הסכם המכר על ידי הנתבעים כמהותית, שכן אדם סביר לא היה רוכש את הדירה ביודעו את היקף הנזק. השופטת קיבלה את תביעת התובעים לפיצוי מוסכם, שהסתכם ב-200 אלף שקל, וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 23,400 שקל. פיצוי זה היה סביר ומידתי להיקף הנזק שניתן היה לצפות על ידי שני הצדדים בעת המכירה. התובעים לא התרשלו בבדיקתם את הנכס, וגם אם היו כאלה, לא היה בכך כדי לפטור את הנתבעים מאחריותם לגלות ליקויים ידועים. בסיכומו של דבר, קבע השופט כי התובעים זכאים לפיצוי שביקשו, שכן הנתבעים ביצעו הפרת חוזה חמורה, והתובעים אינם אשמים.