סע"ש 53664-10-13

תקציר

התובע, עובד שעבד אצל הנתבעת כעשר שנים, תבע את הנתבעת להטבות תעסוקה שונות. המחלוקת העיקרית הייתה האם מערכת היחסים בין הצדדים מוסדרת בהסכם קיבוצי ובצו הרחבה, אשר יזכו את התובעת בהטבות נוספות. בית המשפט קבע כי צו ההארכה חל, וכי שכרו של התובע לצורך חישוב זכויותיו כלל מענק חד פעמי ותוספת מכונאות נוספת. עוד קבע בית המשפט כי התובע זכאי לתוספת דמי ותק, וכי הנתבעת פיטרה את התובע שלא כדין לאחר שהוציאה אותו לחופשה כפויה ממושכת בעקבות בקשתו להעלאה בשכר. כמו כן, בית המשפט קבע כי הנתבע לא קיים שימוע לתובע, ופסק לו פיצוי בגין עוגמת נפש שנגרמה לו עקב מעשיו של הנתבע. תביעותיה של התובעת לגמול בגין עבודה בשעות נוספות, שיחות מיוחדות ורישום פיקטיבי בתלושי השכר נדחו, שכן בית הדין לא שוכנע מטענות התובעת בסעיפים אלה. הנתבע חויב לשלם לתובע סכומים שונים, לרבות פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, פיצויים בגין אי קיום שימוע, עוגמת נפש, פדיון ימי חופשה, ותק נוסף ואי הפרשה לקרן פנסיה. הסכום הכולל שנפסק לתובע, כולל הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, עמד על 107,310 ₪, לא כולל הפרשי ריבית והצמדה.