עמ"ה 501/04

תקציר

המערערת הגישה שומה עצמית למס ההכנסה שלה, לרבות השכר ששולם לגולדזק, והמשיב הוציא הודעה על גובה המס המגיע על סמך שומה עצמית זו. לאחר מכן ביקשה המערערת לתקן את דוחותיה, בטענה כי שכרו של גולדזק מעולם לא שולם ואין לנכות את המס. המשיב סירב לבקשה זו, והמערער ערער. בית המשפט מצא כי דיווחי המערערת, לרבות ניכוי המס, היו מדויקים ולא ניתן לשנותם. הכלל הוא שאין לתקן דוחות שהוגשו אלא אם כן נתגלו עובדות מהותיות או טעויות בדו"ח, מה שאין כן כאן. נראה כי בקשתו של המערער מונעת משינוי נסיבות ומרצון להתחמק מתשלום מס. בית המשפט עמד גם על מהות החובה לנכות מס במקור ומצא כי המערערת הייתה מחויבת לעשות כן לאחר שהמשכורות נזקפו לזכות גולדזק, כפי שעולה בתלושי השכר ובדוחות החודשיים. הדבר עולה בקנה אחד עם תכליתו של הסדר הניכוי במקור, שהיא להבטיח גביית מס יעילה בסמוך למועד קבלת ההכנסה. בית המשפט הדגיש את חשיבות הדיווח המדויק לגביית מס אפקטיבית ואת החזקה כי הדוחות, לאחר הגשתם, מדויקים. טענת המערערת כי המשכורות לא שולמו בפועל לא נתמכה בראיות מספיקות. נהפוך הוא, מהראיות עולה כי המשכורות נזקפו לזכות גולדזק והוא יכול היה לדרוש אותן בכל עת. בית המשפט הגיע למסקנה כי החלטת המשיב שלא לאפשר את תיקון דוחות הניכוי הייתה נכונה ודחה את הערעור. בנוסף, הורה בית המשפט למערערת לשלם למשיב הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 10,000 ₪.