ע"פ 3924/17

תקציר

ערעור הוגש על גזר הדין שגזר בית המשפט המחוזי בבאר שבע למערער, אחד מתשעת הנאשמים שהואשמו בעבירות אלימות וכלכליות במסגרת ארגון פשיעה. המערער הורשע בשני סעיפים, בהם איומים וסיכון חיי אדם, לצד עבירות נוספות. בית המשפט המחוזי גזר עליו 4.5 שנות מאסר בפועל והטיל עליו 16 חודשי מאסר על תנאי שהוטלו עליו בהליך קודם. המערער טען כי אין לראות בעבירת האיומים עבירה וכי עונש המאסר על תנאי צריך לרוץ במקביל לתקופת המאסר. כמו כן ביקש לנכות מתקופת מאסרו את כל תקופת מעצרו, לרבות תקופת המאסר שריצה בגין הליכים אחרים. המדינה הסתמכה על פרשנותו של בית המשפט המחוזי וטענה כי יש לראות בעבירה אלימה וכי נסיבותיו של המערער אינן מצדיקות עונש מופחת. ערכאת הערעור דחתה את טענות המערער ואישרה את פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בית המשפט קבע כי עבירת האיומים, כאשר בוצעה בתוך ארגון פשיעה, הפכה לעבירה וכי עונש המאסר על תנאי יושם כראוי. עוד קבע בית המשפט כי החלטת בית המשפט המחוזי שלא לנכות את מלוא תקופת המעצר הייתה סבירה וכי השוואתו של המערער להסדר טיעון של נאשם אחר הייתה מופרכת. השופטת א' חיות נתנה את פסק הדין, והשופט ח' מלצר והשופט א' ברון הסכימו איתו.