בע"מ 4589/05

תקציר

פסק הדין סובב סביב מאבק משפטי בו מעורבים ידועים בציבור וילדיהם. בתחילה, התגוררו המבקשת והמשיבה מס' 1 יחד במשך שש עד שמונה שנים, אך נפרדו בשנת 1997, כאשר הילדים שוהים אצל אמם. מחלוקת משפטית התעוררה כאשר המשיב מס' 1 הגיש בקשה למשמורת ילדים, מזונות ילדים ושיתוף בנכסים מכוח חזקת השיתוף. בית המשפט לענייני משפחה קבע תחילה כי המבקשת תשלם מזונות ותכסה הוצאות ספציפיות, אך לא מצא כוונה מוכחת לחלוק בנכסים. שני הצדדים ערערו: המבקש ביקש להפחית את דמי המזונות וטען כי שילם מזונות זמניים יתר על המידה, ואילו המשיב מס' 1 ביקש להגדיל את דמי המזונות ואת ההכרה בחלוקת הנכסים. בהמשך מצא בית המשפט המחוזי כוונה לחלוק בנכסים כלכליים ובתשלומי מזונות מותאמים, מה שהוביל את המבקש לפנות לערעור נוסף. המבקש טען כי נפלה טעות בקביעת המזונות ובהכרה בנכסים משותפים, תוך ציון גורמים כמו פעילות פיננסית נפרדת. המשיבים התנגדו להתערבות נוספת בערעור. עם זאת, בית המשפט העליון דחה את הערעור, והסכים עם שיקול דעתו של בית המשפט המחוזי בשינוי סכומי המזונות ובהכרה בחלוקת נכסים, תוך התמקדות בטובת הילדים ובתרומתם במהלך החיים המשותפים. פערי מזונות זמניים וקבועים לא נתפסו כמצג שווא מכוון, שכן הנסיבות השתנו עם הזמן. בית המשפט ציין כי לבני זוג ידועים בציבור יכולות להיות חזקות שיתוף בנכסים, במיוחד בהתחשב בילדיהם ובתלות הכלכלית שלהם. לסיכום, בית המשפט לא מצא עילה לערעורים נוספים על מזונות או חלוקת רכוש, ופסק כי המבקש ישלם למשיב שכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪.