עפ"ת 25833-05-24

תקציר

בפסק הדין בערעורה של תחריר כנאנה, שניתן על ידי השופט נתנאל בנישו, נדחה הערעור על החלטת בית משפט השלום לתעבורה בעכו, שדחה את בקשתה של כנענא להארכת מועד המשפט ואת עתירתה להישפט בגין עבירה של שימוש בטלפון בעת נהיגה ללא דיבורית. בית משפט קמא ציין כי תשלום הקנס מהווה הודאה באשמה, ובכך סגר את התיק. כנאנה, לעומת זאת, טענה כי שילמה בטעות את הקנס מתוך כוונה להימנע מתשלום שכר טרחה ולא הייתה מודעת לכך שהוא עולה כדי הודאה בעבירה, שאותה התעקשה שלא ביצעה. בא כוחה ערער גם על ממצאי בית המשפט וטען כי קיימים אי דיוקים ראייתיים בתיאור העבירה המוקלט וכי אין לפרש את דבריה, שתועדו באופן לא מדויק, כהודאה. מנגד, המשיב, המיוצג על ידי פרקליטות מחוז חיפה, טען לדחיית הערעור, וקבע כי התשלום הסדיר את העניין וכי דו"ח העבירה היה מקיף ללא פגמים ראייתיים. השופט בנישו הדגיש כי סעיף 229(ח) לחוק סדר הדין הפלילי רואה בתשלום קנס הודאה באשמה, המובילה להרשעה ולגזר דין, אם כי אין הוא מונע לחלוטין מבית משפט לנהל משפט אם ניתנו טעמים מיוחדים לפי סעיף 230, שלא היו במקרה זה. זאת ועוד, השופט בנישו הצטרף להערכת בית משפט קמא כי די היה בפרטי הדו"ח ולא העלו סוגיות ראייתיות. גם אם נניח שניתן לפרש את דבריו המוקלטים של כנאנה באופן צר ככאלה שאינם מהווים הודאה, הסיכוי להימנע מהרשעה היה אפסי, ושלל כל סיכון לעיוות דין. משכך, הערעור נדחה, תוך שהוא מאשר את הסופיות והיעילות הפרוצדורלית שמערכת המשפט נותנת לה עדיפות, כפי שנקבעו בתקדימי בית המשפט העליון. ההחלטה ניתנה ביום 23.5.24, בהיעדרם של הצדדים המעורבים.