ערר 8085-05-18

תקציר

פסק הדין דן בשני עררים ועררים נגדיים בנוגע להיתרי בנייה להרחבת דירות בירושלים. העררים הוגשו על ידי נישומים פרטיים על שומה מכרעת שקבעה את שווי השבחת נכסיהם בעקבות תוכניות הרחבה. הערר הראשון, 8075/18, הוגש על ידי מר אלידור חדאד, נציג מתכנן המחוז, והשני, 8085/18, על ידי מרדכי ויפה דונת. ערעורים נגדיים הוגשו על ידי מרדכי ויפה דונט, ומנחם ודבורה נעמה גולדשטיין. ועדת הערר דחתה את טענות המערערים הפרטיים בכמה נקודות. ראשית, בנוגע לחישוב הפטור למרפסות גג, הוועדה הלכה בעקבות פסיקות קודמות, שקבעו כי מרפסות פתוחות לא צריכות להיכלל בחישוב הפטור של 140 מ"ר, אך אם בעל דירה מעוניין ליהנות מפטור למרפסת פתוחה, הוא רשאי לעשות זאת. בכך אישרה הוועדה את החלטת השמאי המכריע שלא לנכות את שווי הפטור מכל שווי ההשבחה. שנית, בנוגע לבניית חדר מדרגות לגג, הסכימה הוועדה עם השמאי המכריע כי אין לנכות את עלות הבנייה מחישוב ההשבחה. התכנית הנדונה הייתה תכנית הרחבה כללית, וחדר המדרגות נדרש עקב ההרחבה, ולא התאמה ספציפית לדירת המערער. שלישית, גם חדר המדרגות הפנימי לא נוכה משווי השיפור, שכן הוא היווה שינוי פונקציונלי בשטח הבנוי. רביעית, קיבלה הוועדה את טענת השמאי המכריע שלא להתחשב בשווי הגג במצבו הקודם, שכן הוא לא היה צמוד לדירת המערערים והם לא נהנו ממנו. לבסוף, בעניין התשלומים המאוזנים, קבעה הוועדה כי אין להתחשב בסוגיות קנייניות בחישוב ההשבחה, ומאחר שהמערערים לא הביאו ראיות לכך שרוכש מרצון היה שוקל תשלומי איזון, אישרה הוועדה את החלטת השמאי המכריע גם בנקודה זו. הוועדה דחתה את ערר 8085/18 וקיבלה את ערר 8075/18, שמשמעותו היא שעל המערערים לשלם את היטלי ההשבחה בהתאמה בסך 84,352 ₪ ו-93,482 ₪ על נכסיהם. הערעורים נסגרו ללא צווים בעניין הוצאות.