פש"ר 11535-08-13

תקציר

עניינו של תיק זה נסוב סביב הלוואה שנטלה חברה מיחיד, המשיב מס' 2, אשר הובטחה במשכנתא על רכושו של החייב. שאלת המפתח היא האם למשיב מס' 2, אשר פרע את יתרת ההלוואה, עומדת זכות החלפה, ובכך להפוך לנושה מובטח בעל זכויות הנושה המקורי, אם לאו. בית המשפט מוצא כי התנהלותו של המשיב 2 נעדרת תום לב פרוצדורלי, שכן היה עליו להעלות את טענותיו הנוכחיות בשלב מוקדם יותר של ההליך. בנוסף, בית המשפט מדגיש כי זכות ההחלפה חלה רק על מי שזכויותיו עלולות להיפגע מההלוואה או ממימושה, ובמקרה זה זכויותיה של המשיבה 2 לא היו בסיכון. בית המשפט מגיע למסקנה כי סעיף 13 לחוק המשכון, שעניינו פדיון משכון, אינו חל על מקרה זה. זאת ועוד, ביטול הסכם המכר וההסכם הנוסף, יחד עם נסיבות המקרה, מביאים את בית המשפט לדחות את בקשת המשיבה מס' 2 למעמד של נושה מובטח. תחת זאת, המשיב נתפס כנושה בלתי מובטח. לפיכך, תישא המשיבה מס' 2 בהוצאות קרן פשיטת הרגל, בסך 7,500 ₪. ההחלטה מתקבלת בהעדר הצדדים, ופסק הדין הוא סופי.