ת"א 72018-10-18

תקציר

פסק הדין מאשר את בקשת הנתבעים לדחות את התביעה נגדם. זאת, בשל מעשה של בית המשפט בעקבות פסק בוררות שניתן בבריטניה, ואושר מאוחר יותר בישראל, אשר יצר השתק עילה והשתק של חברה. פסק הבוררות דחה את טענות התובעת נגד אפי פיתוח ואפי רוסיה, שהתבססו על מצג שווא כוזב והפרת חוזה. הבורר מצא כי התובע, מר נשיא, חתם על כתב ויתור תקף, מרצונו החופשי וללא הסתמכות על מצגי שווא כלשהם, המאפשר לאפי פיתוח, אפי רוסיה ומר לבייב לקדם פרויקט מסוים, בתמורה לסכום פשרה של 3 מיליון דולר. לפיכך, התביעה נגד אפי פיתוח, אפי רוסיה וסונוואר (חברה בת של אפי פיתוח) נדחית. באשר למר לבייב, שלא נטל חלק בהליך הבוררות, פסק הדין קובע כי יש לו זיקה משפטית ברורה לצדדים שכן נטלו חלק, בהתחשב באופי הסכסוך. ממצאי פסק הבוררות בדבר הלך רוחו של מר נשיא ותוקפו של כתב הוויתור עליו חתם, חלים גם על מר לבייב, למרות ההבדלים בנוסח כתבי הוויתור. כתבי הוויתור עליהם חתם מר נשיא עם מר לבייב, אפי פיתוח ואפי רוסיה נוגעים כולם לאותה עסקה ואותו פרויקט, ומר נשיא הודה כי מר לבייב פעל בעניין "הן בעצמו והן באמצעות" חברה בבעלותו. לפיכך, גם התביעה נגד מר לבייב נדחית. על התובעים לכסות את הוצאות המשפט של הנתבעים, כאשר 35,000 ₪ בתוספת מע"מ ייפסקו לנתבע מס' 1 (מר לבייב), ו-15,000 ₪ בתוספת מע"מ שייפסקו לנתבעים 2-3 ו-5 (אפי פיתוח, אפי רוסיה וסונוואר).